שי- נשף

פרק ראשון- הרעיון הגיאוני:

חודש אפריל היה חם מהרגיל, וכל יום שעבר קירב את נשף סוף השנה של חטיבת הביניים יותר ויותר. נכון, נשאר עוד יותר מחודש עד לנשף, אבל ההכנות כבר היו בעיצומן. נראה היה שכל בית הספר, בנים ובנות כאחד, דיברו רק עליו. היחיד שלא נראה מוטרד מכל העניין היה גיא המדון. בזמן שכל הבנים היו עסוקים בניסיונות לזכות בבת הזוג המושלמת לנשף, והבנות היו עסוקות בחלומות על הבחור המושלם שיזמין אותן, וכמובן הבגד המושלם שילבשו, גיא המשיך בסדר היום הרגיל שלו- הוא היה קם בבוקר והולך לבית הספר, כשזה סוף- סוף היה נגמר, הוא היה עולה על הסקייטבורד שלו ומתאמן בתרגילים חדשים שהיה ממציא, ובין תרגיל לתרגיל היה יוצא להציל את העולם בדמות גיבורת- העל הנשית לחלוטין, שיזאו. הדברים הרגילים!

"נשף זה טפשי!" הוא היה חוזר ואומר, "וזה לבנות."

"אתה יודע, זה מוזר לשמוע אותך אומר שזה לבנות. אתה הרי שיזאו!" הייתה צוחקת כל הזמן קלי, אחותו.

"חהחהחה, מצחיק מאוד! שיזאו היא גיבורת על מגניבה שמצילה את העולם. יש הרבה הבדל בין זה לבין ללכת ולרקוד באיזה נשף מפגר!"

"תינוק!" קלי הייתה מניעה בראשה, "אפילו מאז מתלהב מהנשף!"

"היי!!!" מאז היה מתערב בשיחה, נעלב, "למה אפילו?!"

קלי הייתה צוחקת ומתרחקת מבלי לענות.

"למה אפילו?!?!" הוא היה שואל את גיא, נעלב עוד יותר. אבל גם גיא לא היה עונה. ואז מאז היה שוכח ומעביר נושא. בדרך כלל היה מדבר על זה שעכשיו בטוח ישיג בת זוג לנשף, ועל כל הדרכים המקוריות שהוא ישתמש כדי לגרום למישהי להסכים. וגיא היה מקשיב. יש לו ברירה אחרת?! הרי מאז היה החבר הכי טוב שלו. למרות, שבאותם רגעים לא היה משהו שגיא יותר ציפה לו מאשר לשמוע את קולה של שילה המדווחת על מקרה חירום כדי לגרום למאז לסתום.

הגיע חודש מאי, והנשף נראה קרוב אפילו יותר. אבל לגיא זה לא שינה כלום. נכון לעכשיו, הוא היה עסוק בלנסות את משחק המחשב החדש וה- 'סופר מגניב' שלו.

"אני פשוט לא מאמין!" מאז נכנס במהירות למערת השיזאו ככה קוראים לשי- לייר בעברית, נכון?!) והתיישב בכעס על יד חברו.

"מה קרה?" שאל גיא מבלי להזיז את עיניו מהמסך.

"היא דחתה אותי, היית מאמין?! אפילו קלי סירבה לי!!!"

"הזמנת את אחותי לנשף... איתך?!" גיא סוף- סוף התנתק מהמשחק, ונעץ מבט מזועזע במאז.

"והיא סירבה!!!" חזר מאז בכעס.

"לא נורא..." גיא התנער מהמחשבה המטרידה על אחותו התאומה וחברו הטוב ביותר רוקדים יחד, וניסה לעודד את מאז. "אני בטוח שיש עוד אלפי בנות בבית הספר- מישהי בטוח תסכים!"

מאז צחק צחוק ציני, מביט בגיא ואומר, "אז זהו, שלא. היא הייתה האחרונה..."

"אחרונה??" גיא פער את פיו, "ואו, אחי- הצעת לכל הבנות בבית הספר?! איך זה אפשרי בכלל?!"

"וכולן סירבו!!!" צעק מאז ביאוש, "עכשיו אני בטוח יהיה היחיד בלי בת זוג לנשף ואני אוכיח לכולם איזה לוזר אני!!!"

"אתה יכול להזמין מישהי מחוץ לבית הספר..." הציע גיא בעידוד.

"כן... רק שאני לא מכיר אף בחורה שלא לומדת איתנו.

גיא שתק לרגע, מנסה לחשוב האם הוא מכיר מישהי. ואז עלה במוחו רעיון. והוא לא האמין שהוא באמת הולך להציע את זה למאז. לא! זה לא הולך לקרות! הוא לא יעשה את זה! אפילו לא בשביל מאז! נכון שלא?...

"האמת, יש מישהי אחת..." אמר גיא כמעט בלחש. אז הוא כן עושה את זה.

"יש?!" תקווה הופיעה בעיניו של הנער השני, "מי זאת? מי זאת?!" הוא כמעט קפץ ממקומו בהתלהבות.

גיא נשם עמוק, מנסה לשכנע את עצמו שהוא מסוגל לעשות את זה, שבשביל זה יש חברים, שמאז בצרה והוא היחיד שיכול לעזור לו...

"אני."

העיניים של מאז נפתחו לרווחה.

"זאת אומרת, שיזאו. אני בטוח שם תלך אם שיזאו כולם יקנאו בך ויבינו איזה מגניב אתה!"

"נכון!" מאז חשב לרגע, מנסה לדמיין מה יקרה, "ואז כל אלה שסירבו לי יצטערו על כל! הרי זאת שיזאו. כולם אוהבים את שיזאו!"

גיא חייך.

"רגע, אבל לא אמרת שהנשף מעפן ושאתה לא רוצה ללכת?!"

"אמרתי שאני לא רוצה ללכת. לא אמרתי ששיזאו לא רוצה ללכת!" גיא צחק, "וחוץ מזה- אתה צריך את העזרה שלי, אז על תנסה לגרום לי לשנות את דעתי!"

"אל תדאג- זה לא יקרה!" מאז צחק גם הוא.

ואז השתרר שקט, בו שני הבנים התחילו לעקל את מה שעומד לקרות.

"וואו, תודה, אחי!" מאז אמר אחרי כמה דקות. "תודה שאתה מוכן לעשות את זה בשבילי!" ואז הוא קפץ מהמקום שלו ויצא החוצה במהירות, משאיר בפנים את גיא, שעוד לא לגמרי קלט למה רק עכשיו התחייב- דייט. עם מאז. החבר הכי טוב שלו. בתור בחורה.

אוי לא!!!

גיא חשב על זה עוד קצת, נכנס אט- אט לפאניקה. הרי אין לו מה ללבוש! והוא לא יודע לרקוד! ומה אם יזהו אותו?! ומה קלי תגיד?!

שיט!

הרי הוא צריך לבקש את העזרה שלה...

מה בדיוק עבר לו בראש כשהוא הציע למאז לעשות את זה?!?!

		הפרק הבא