הארי זכר כיצד עמד מול הזנבקרן ההונגרי. זכר איך הסתכל אל תוך עיניו של הדרקון, מחכה בכיליון עיניים לאש היוקדת שתצא מפיו בכל רגע. הוא זכר את התקווה והרצון לנצח. אך בעיקר, זכר את הפחד, האימה וההמתנה הגרועה והארוכה ביותר בחייו.
הציפייה אותה הוא חווה כרגע אומנם לא גרועה יותר מזו שחווה אז, אם כי קצת פחות מסוכנת.
אבל אז זה הגיע. התשובה. וההקלה שהרגיש הייתה משחררת אפילו מקול המטאטא שעף לעברו ונימן את סיכויו להינצל מהמוות.
"כן, אני אתחתן איתך," אמר דראקו לבסוף, "אני אתחתן איתך, הארי!"
והארי הרגיש כאילו הוא באמת עף!
הערת מתרגמת:
כן. אני יודעת שזה, כנראה, הדבר הקצר ביותר שקראתם בחיים שלכם... אבל זה תרגום, ככה שלא יכולתי כל כך להאריך...
וחוץ מזה- זה מושלם!!!
|