שלוש שנים עברו מאז אחי אלבוס הלך לשנתו הראשונה בהוגוורטס. זה הגיע. עכשיו תורי ללכת לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. זה התחיל כשאמי ואבי קראו לי לסלון ועליתי בציפייה לראות מה חשוב כל כך. אבי הושיט לי מעטפה שעליה היה כתוב: הוגוורטס, והבנתי שקיבלתי את המכתב. כשסיימתי לקרא אותו ג'יימס ירד במדרגות ואמר: "נו אחות, הולכת לבית הספר הוגוורטס?" לא עניתי. אלבוס הולך לשנתו הרביעית. ג'יימס הולך לשנתו השישית. אני הולכת לשנתי הראשונה. אמי הבטיחה לי שמחר נלך לקנות את כל הציוד הדרוש לבית הספר הוגוורטס. אבי חיבק אותי חזק. ירדתי לחדרי אשר נמצא במרתף שלנו, כי היה רק חדר הורים ושני חדרים למעלה, לג'יימס ולאלבוס. אבל להיות רחוקה מהם משתגעים בלילות זה נחמד. האווירה הייתה שקטה כל כך. בחוץ שרר חושך מוחלט, ווהקולות היחידים שנשמעו היו קולות הצרצרים. התהפכתי במיטטי מהמחשבה שאלך בעוד כמה ימים לבית הספר הוגוורטס. אז, עוד לא היה לי מושג כמה אני טעיתי.
אחרי שלושה ימים ארגנתי את מזוודתי והתרגשתי, שמחר אוכל ללכת לבית הספר הוגוורטס. אלמד לכשף ולעוף. בדרך כלל לא הייתי כזאת חנונה, אבל חיכיתי בציפייה רבה למחר, שאוכל ללמוד. ככה לא התרגשתי מעולם. לא ביום הולדתי. לא בכיתה א'. גם לא כשקנו לי מחשב משלי! שמחתי.
לא היה לי מושג כמה טעיתי.
|