אהבה "שיקויית"

תשמעו, אני יודעת שהסיפור הזה לא ממש טוב, בגלל זה עשיתי אותו פיקצר, אבל רק שתדעו, שאשמח לקבל גם מחמאות וגם ביקורת שלילית.
רק שתדעו, לא זנחתי את הסיפור מה קרה להוגוורטס, המשך בקרוב(:

הרמיוני ארזה את ספריה בידיה וירדה לחדר השיקויים, להכין את שיעורי הבית, לרקוח את שיקוי המוות החי.
כשהגיעה למרתפים, פרשה את ספריה על אחד השולחנות והחלה לעבוד.
"שלום, אני אפילו לא צריך לשאול מה את עושה פה, כי אני יודע" אמר קול.
"מי זה? איפה אתה? איפה מדליקים את האור פה?" שאלה הרמיוני.
"פשוט תעשי לומוס" קרא הקול.
הרמיוני מילמלה: "לומוס מקסימה" ואור נדלק בשרביטה.
היא התקרבה לעבר החושך.
הקול לחש "לומוס".
"פרד, או ג'ורג', אין לי כוח שתתחילו לנדנד לי, אני צריכה ללמוד" אמרה הרמיוני.
"אני ג'ורג', ואת האור מדליקים כאן" אמר והדליק את האור.
"טוב, ג'ורג', לך מכאן" אמרה הרמיוני.
"סתם, אני פרד" אמר פרד.
"מה אתה עושה פה בכלל? אתה בכלל לא מתעניין בשיקויים" שאלה הרמיוני.
"עובד על הפרויקט שלי ושל ג'ורג'" ענה פרד.
"איפה ג'ורג'?" שאלה הרמיוני.
"חולה" ענה פרד.
"אתם עושים פרויקט?" שאלה הרמיוני בהתעניינות.
"כן, אמרתי לך את זה לפני שניה" אמר פרד והרים גבה.
"נו, אז מה זה?" שאלה הרמיוני.
"ממתקיא" אמר פרד.
"ממתק מה?" שאלה הרמיוני.
"ממתקיא. אתה אוכל אחד כזה ואז אתה מקיא. ממתק של קיא" אמר פרד.
"טוב, אני רק מקווה שזה לא יפריע לי לעבוד" אמרה הרמיוני.
"אני צריך לנסות את זה על מישהו, על מי את ממליצה?" שאל פרד.
"רון" אמרה הרמיוני מיד.
"הו יה" אמר פרד וחייך.
"טוב, אז נפגש עוד מעט?" שאלה הרמיוני.
"אני חושב שכן" אמר פרד.
"כאן?" שאלה הרמיוני בחיוך.
"בכיתת שיקויים? אני לא חושב. אולי באולם הגדול?" שאל פרד.
"לא יהיה שם אף אחד" אמרה הרמיוני.
"לא נורא" אמר פרד.
"אני חושבת שיהיה כיף ככה, שאין אף אחד באולם, לא?" שאלה הרמיוני.
"בטח" אמר פרד.
"אולי כדי שגם נביא שולחן קטן ואוכל, ושני כיסאות?" הוסיף פרד.
"אין בעיה, בשביל זה יש קסמים" אמרה הרמיוני.
"או קיי, אז אני אבקש רשות מדמבלדור בזמן שאת תארגני את האולם" אמר פרד.
"או קיי, ביי" אמרה הרמיוני.
"ביי" אמר פרד.