פרולוג:
הייתי אז רק בת שבע.
כשהיא הגיעה.
כשהגיעה הנחש.
הייתי רק בת שבע.
כשהיא הוציאה את הסכין מבין ידי.
הייתי רק בת שבע.
כשנלקחתי לחיים מלאי עינויים וסבל.
הייתי רק בת שבע.
כשנאלצתי להחזיק מקל צורב.
הייתי רק בת שמונה.
וכבר הולקיתי מכות רבות מספור.
הייתי רק בת שמונה.
וכבר שנה אכלו אותי עכברושים.
הייתי רק בת תשע.
כשהתחילו להשתמש במקלי. האגייל נגדי.
הייתי רק בת תשע.
והייתי אדומה מדמי.
הייתי רק בת עשר.
כשנאלצתי לצפות באימי מתה נגד עייני.
הייתי רק בת אחת עשרה.
כשעיניתי את אבי ורצחתי אותו לבסוף.
אני רק בת שתיים עשרה.
וכבר המורד סית' הכי טובה שיש לאדון ראהל.
אני רק בת שתיים עשרה.
וכבר הרגתי אלף גברים.
שמי הוא לוסי. לוסי ברקוביץ'. המורד סית' הכי טובה שיש.
|