הספד

טוב , אני יודעת שזה זכה אבל הייתי רוצה לשמוע תגובות ..

אני הבן אדם האחרון שצריך לכתוב לך הספד , ואני יודע את זה , אני גם יודע שאני הבן אדם האחרון שאתה היית רוצה את ההספד שלו , אבל בעצם אני גם היחיד שיכול .  

גם ברגע בו מתת מול עיני עדיין הרגשתי דחייה מסוימת ממך , כמו שהרגשתי כל חיי , לצערי גיליתי את האמת רק אחרי מותך .

כשהלכת לא הייתי עצוב במיוחד , לא אהבתי אותך ואני מסיק שגם אתה לא אהבת אותי , חיינו כאויבים , ואולי בצדק , כל חיי אני זוכר את עצמי מפקפק ביושרך , בעצם , עד יום מותך לא האמנתי לך .

ובכל זאת אני רוצה שתדע שאתה האדם האמיץ ביותר שהכרתי ומה שעשית

הוא הדבר הכי ישר שהיה אפשר לעשות .

אחרי שהכול נגמר סיפרתי לכולם מה עשית , מההתחלה ועד הסוף , סיפרתי על האהבה שלך , האהבה שתמיד שמרת עליה , האהבה שבזכותה מתת כגיבור .

סיפרתי גם על החטאים שלך , על השנאה , ועל איך שהצטרפת לרוע .

במיוחד סיפרתי  על איך התגברת על כל זה .

עכשיו שאני כאן מול הקבר שלך אני מרגיש צורך גדול יותר ליידע את כולם על כך שאתה טוב , אפילו שאתה לא ממש רצית שכולם ידעו .

אתה קבור בהוגוורטס , חשבתי שכדאי להזכיר כי אני יכול לנחש שהוגוורטס הוא ביתך , כמו שהוא בייתי , וכמו שהוא בייתם של רבים מהנוכחים כאן , ואין מקם מכובד יותר להיקבר בו מאשר כאן , לצד דמבלדור ולצד כל אותם גיבורים , כמוך, בדרך זו או אחרת .

על המצבה כתוב :

סוורוס סנייפ

1962-1997

סלית'רין

מורה לחיים 

אני מניח שכדאי שכולם ידעו כיצד מתת , אני ראיתי את זה במו עיניי , ראית את הנחשית נכרכת סביבך , ידעתי שזה הסוף ,ולא הצטערתי כמו שהייתי אמור , כי רק כמה דקות אחרי מותך , כשצפיתי בזיכרונותייך הבנתי שחלק מהצלחותיי עלי לזקוף לזכותך , ואני עושה זאת .

ועוד רציתי להוסיף שכל מה שהיה נשכח ממני , ואני מקווה שגם ממך , ואיפה שתהיה , תדע , אני מצטער , וסולח , אני מקווה שגם אתה .

אני רוצה שכולם יזכרו אותך , את סוורוס סנייפ שהיה טוב גם ברגע האחרון , את סוורוס סנייפ ששיחק את תפקיד הרע אפילו שלא היה כזה , את סוורוס סנייפ שאהב , לא את סוורוס סנייפ ששנא .

את סוורוס  של לילי , לא של וולדמורט , את סוורוס האמיתי .