מלחמת הכוחות

"הארי, התעורר!" אמר רון וטלטל את כתפו.
הארי פקח את עיניו. "מה קרה?" שאל את רון ידידו הטוב בזמן שהרכיב את משקפיו.
"הדוויג נמצאת כאן. היא רוצה למסור לך מכתב," אמר רון.
הארי קם ממיטתו וראה את הדוויג ניצבת על אדן החלון עם נייר מגולגל במקורה. הוא חטף את הנייר וגלגל אותו. המכתב היה קצר למדי:
הארי היקר,
התוכל לבוא למשרדי ברגע שתקרא את המכתב? מצאתי דבר שעשוי לשנות את גורל כולנו.
שלך בכבוד,
פרופסור דמבלדור.
הארי התעטף בגלימה, חטף את שרביטו ורץ לעבר המדרגות. "לאן אתה הולך?" שאל רון.
"אני חייב לרוץ למשרד של דמבלדור. כשאחזור אספר לך מה היה שם," אמר הארי.
"תחזור מהר," אמר רון. הוא השתוקק לדעת מה קורה.
הארי פתח את דיוקן האישה השמנה ורץ בלי הפסקה עד למפלץ שבדלת המשרד של דמבלדור. כשהגיע נזכר שהוא לא יודע את הסיסמה.
"קר-קרמבו!" אמר הארי, אולם המפלץ לא זע.
"סוכריות חמוצות! צפרדעי שוקולד! מקקים מצופים! שרביטי במבליק!" צעק. המפלץ נותר עומד כפסל במקומו. הארי בעט בו.
"פלפלונים! המסטיק הכי מתנפח של דרובל!" צרח הארי.
לפתע המפלץ התעורר לחיים וקיפץ הצידה. הארי רץ אל הדלת ודפק עליה.
"יבוא!" שמע קול מבפנים. הארי פתח את הדלת ונכנס פנימה לחדר הגדול והמוכר. דיוקנאות של מנהלי העבר בהוגוורטס היו תלויות על הקירות, והמנהלים שבתמונות הסתכלו כולם על מרכז החדר, בו היה שולחן קטן ועליו בקבוק זכוכית מלא בנוזל כסוף, שעורר בהארי חשק מוזר לשתות אותו.
"קראת לי, פרופסור?" שאל הארי את דמבלדור, שעמד ליד השולחן.
"כן," אמר דמבלדור, "בקבוק הזה הגיע לכאן לפני כשלוש שעות, ומאז אני מחכה לך."
"תוכל לספר לי מה מיוחד בנוזל הזה, פרופסור?" שאל הארי.
"אני חושב שקראתי פעם אגדה על בקבוק עם נוזל כזה. באגדה כתוב שבאמצעותו ניתן יהיה לנצח ולהשתלט על כוחות הרשע או להפך." הוא חיטט במדפים שניצבו ליד הקירות עד שמצא ספר עבה, שנראה כבן אלף עמודים והביא אותו להארי.
"זהו ספר אגדות עתיק," אמר דמבלדור. הוא דפדף בו עד שמצא בו מה שרצה. "הנה!" אמר, "תקרא את האגדה הזאת ותוכל להבין את דברי."
לא אספר לכם את כל האגדה, אך מה שהיה כתוב בה זה שיום אחד ינחתו שני בקבוקי זכוכית בכל עולם ויעבירו את השותים מנם לעולם אחר, בה יתרחש קרב בין ה"טובים" לבין כוחות הרשע, והמנצחים במלחמה ישלטו בעולמות שלהם במשך כמיליון שנה.
"כתוב כאן שישנם שני בקבוקים," קרא הארי, "אם כך, היכן נמצא הבקבוק השני?"
"איני יודע, אך הנני יכול לנחש שהוא נמצא אצל כוחות הרשע," נאנח דמבלדור.
"מה? אצל... וולדמורט?" השתנק הארי.
"סביר להניח שכן," אמר דמבלדור.
"מדוע קראת לי לבוא למשרדך, פרופסור?" שאל הארי בעצבנות.
"הארי, אני מקווה בכל ליבי שאין זו בקשה מוגזמת, אך אני רוצה שתשתה מהנוזל הכסוף ותלך להלחם עם ידידנו הטובים נגד כוחות הרשע. אני לא יכול למצוא אדם מתאים יותר לתפקיד זה.
"אבל, פרופסור, מדוע שלא תלך אתה? הרי כוחות הקסם שלך חזקים בהרבה משלי, " שאל הארי.
"אני זקן מאוד, הרבה יותר ממה שעולה במחשבותיך, הארי. כוחי כבר לא כמו שהיה פעם ואני עלול למות בכל יום שעובר. אסור שדבר כזה יקרה שם, הרי זה יכול להטות את כף המאזניים לטובת הרשע. אתה נער צעיר וחזק, אתה תעשה את העבודה טוב בהרבה ממני."
תחושת גאווה חלפה בהארי. "בסדר, אני אעשה זאת. באיזו שעה אתה ממליץ לי לשתות את הנוזל?"
"אם תוכל, ברגע זה," אמר דמבלדור.
הארי לקח את הבקבוק, והטה אותו לכיוון גרונו. הנוזל נשפך לפיו וטעמו היה נפלא. הארי המשיך לשתות ולפתע הפסיק, וכשדמבלדור פנה להביט בו הארי כבר לא עמד בחדר.

		הפרק הבא