הדרך הכי טובה להתמודד עם כאב היא להפוך לחסר תחושה.
אתה חי, אתה נושם, אתה אוכל ושותה. במה, אם כך, אתה שונה מאחרים?
ימיך ולילותיך– מערבולות של צבעים.
חבריך – קולות מרוחקים.
וזיכרונותיך? אינם עוד, אבדו באפילה.
עיניך נוברות בחלל, צופות אל הריק, בידיעה שאין עוד למה לצפות.
לאט לאט, גם הם ישכחו ממך. אלו שחשבת שיתמכו בך עד הסוף, שידריכו אותך בדרך הכי מפותלת וירימו אותך מהבורות הכי עמוקים.
ועכשיו אתה צריך להתמודד עם כאב אחר – בדידות.
ובעצם, למה להתמודד, אם אפשר לתת לזמן לזחול לאיטו, לשוב לאובדן החושים?
הפכת לחצי אדם, לכלי ריק.
וזהו, ידידי, המצב היחיד שבו אתה מיותר.
|