כל הזכויות שמורות לג'ואן קטלין רולינג ולעידן רייכל.
"לא!" צעקה ג'יני "אתה לא הולך לשם! אתה תמות!" "אני אהיה בסדר," ניסה לנחם אותה הארי כשבכתה "אני מבטיח שאשמיד את ההורוקרוקסים." "אני לא מוכנה!" צווחה ג'יני והתחילה לשיר בקול שקט:
"אם תלך מי יחבק אותי ככה, מי ישמע אותי בסוף היום, מי ינחם וירגיע רק אתה יודע.
אתה שלי, אותך אוהב. כשתלך כבר לא אהיה שלמה. הרי בלעדיך אין לי כלום, רק הורים מודאגים ואחים.
ואם תלך למי אחכה בחלון, בשמלה של חג שיגיע, יחבק אותי ככה, כמו שאתה מגיע.
הארי, בבקשה, אל תלך. אני צריכה אותך, אני לא אסבול את עצמי אם תלך, אני לא אסבול אף אחד.
כשתלך, לשמש אצא, בשדה המוזהב, בוקר וערב. ירח יאיר את פני שחולמות, כל היום רק עליך.
אם תלך למסע אתאבד, אם תצא לסיכון לא אחיה, אם תמות לא אשרוד. אני אוהבת אותך.
וכשתבוא תישא אותי בשתי ידיך, משדה לנהר, תרחץ את פני ותגיד לי מילים כמו שרק אתה יודע.
אתה מנסה לנחם, לייבש את פני הבוכות. אני מקווה שתחזור, אך הסיכוי קלוש.
אם תלך מי יחבק אותי ככה, מי ישמע אותי בסוף היום, מי ינחם וירגיע, רק אתה יודע.
בבקשה הארי, חשוב מעט ותבין, שאין טעם לצאת, אני גם אבוא, רק אתה יודע."
"ג'יני," ניסה הארי "חזרי, בבקשה."
"לא! לך למסע" צעקה ג'יני ועלתה לחדרה בזעם.
הארי עלה לחדרה ומצא אותה במיטתה. "בואי, בבקשה." "לא הארי," ענתה "אתה רוצה באמת ללכת? רק אתה יודע."
|