בליין הביט על העצים . אותם העצים שאליהם הלך עוד כשהיה ילד קטן . כשאחותו נולדה, כשהגיע לדלטון ,כשסבתו נפטרה וכשהכיר את קורט. בכל אירוע היה מגיע לשם. שם הוא צחק, בכה ,כעס ושר. ולשם הוא הלך גם היום. הוא טיפס על אחד העצים ובכה. הדמעות לא הפסיקו לזלוג. רגשות האשם עלו בו כמו בכל יום בארבעה החודשים האחרונים. הוא ידע שזה באשמתו ,הוא ידע שהוא אשם! הוא חשב על קורט,אהבת חייו, הבן אדם הכי מושלם שיש,שאיננו עוד. וכל זה בגללו. בגלל הפזיזות בגלל האופוריה שהייתה שם, בגלל טעות אחת, בגלל החלטה אחת. אילו רק היה מונע מקורט לעשות זאת, אילו רק היה אומר "לא" , יכל כעת בליין לקום בבוקר כשלצידו קורט, לנשק אותו ולאחל לו יום טוב, וכשיחזור לשאול אותו איך היה בעבודה . אבל זה כבר לא יקרה. הכל קרה בלילה אחד לפני 3 שנים . קורט ובליין בדיוק חגגו שנתיים יחד והלכו לחגוג במועדון יחד עם כל הגלי קלאב . הכל היה יכול להיות מאוד מושלם , אבל זה לא היה. בדיוק כשהמסיבה נגמרה, פאק אמר שיש לו בית ריק . "מה כבר יש להפסיד?"בליין אמר כשקורט התלבט. בבית הריק של פאק היה בלאגן מטורף!
חזיות עפו באוויר,ועשן מילא את כל הבית. בליין וקורט יצאו לחצר. בחוץ ישבו פאק ועוד אנשים שבליין לא זיהה. הם הציעו לבליין וקורט סמים ,אבל הם סירבו . אחרי כמה שעות של שתייה וריקודים ,בליין וקורט היו ממש שיכורים. וכשפאק הציע להם משהו ,הם הסכימו,בלי שממש זכרו מה פאק הציע להם. כשפאק חזר עם שקית ובתוכה אבקה לבנה , הם לקחו את זה בלי לשאול שאלות. בליין הרגיש איך כל הצבעים מסביבו משתנים , כמו מסיבה של צבעים . לאט לאט ראשו התערפל ,והוא נרדם . כשהתעורר היה כבר בוקר , קורט ישב לידו מהופנט ,בוהה בנקודה כלשהית בחלל. "הוא בדיוק לקח מנה נוספת " פאק אמר כשיצא לחצר ,עונה על שאלתו של בליין שכלל לא יצאה עוד מפיו. בליין הבין.הוא זכר במעורפל את אירועי היום הקודם, אבל הוא זכר בבהירות שקורט לקח סמים ושגם הוא עצמו! שלוש שנים אחר כך, קורט מת . הוא היה נרקומן כבד ,ויום אחד התאבד , משאיר אחריו רק מכתב פרידה. בליין לעומת זאת נגמל ,וחי את חייו במחשבות על קורט יומיום. כל יום הוא מדמיין מה היה קורה לו קורט לא היה לוקח את הסמים . כל חדרו מלא בתמונות של קורט, זה היה נראה כמו חדר של נערה מתבגרת טיפוסית שמעריצה איזה זמר מפורסם. כל יום הוא הולך ומבקר את קברו של קורט, מניח עליו פרחים ומדבר איתו ,בתקווה שישמע אותו ויענה לו. ועכשיו ,שלוש שנים אחרי ,בליין עדיין הולך יום יום אל העצים שכל כך אהב לבקר, ובוכה. עברו כבר ארבעה חודשים מאז שנמצאה גופתו של קורט , ועדיין בליין לא מצליח לעכל את זה . גופתו של קורט נמצאה בחדר השירותים שברכבת תחתית כשלידו תקוע מזרק ,וליד ראשו מכתב פרידה, בו הוא מבקש סליחה מבליין . לבליין היה קשה להבין שלעולם לא יראה יותר את קורט . הוא ידע שיכל לשנות את זה, הוא ידע שיכל למנוע את זה אילו לא היה משתכר כל כך. אבל הוא לא עשה את זה, וכעת קורט מת. הדמעות שוב הציפו את בליין , הוא ירד מהעץ וחזר לביתו . הוא התיישב על המיטה , לקח בידו את התמונה שהייתה ליד מיטתו והביט בה. התמונה הייתה של קורט עומד ומחייך למצלמה ,ביום הסיום של התיכון . "לילה טוב, קורט" בליין אמר ,נישק את התמונה וכיבה את האורות.
|
|
|
|
|
|
|