בואי

שם הפיק-בואי

שם הכותב-רוני || yula wand

שם השיר:http://www.youtube.com/watch?v=b-10dbV25rU

פאנדום-הארי פוטר

דירוג- pg13

דמויות -רמוס \טונקס 

ז'אנר: אנגסט

תודה לבטא שביטא לי את זה רון (bonbonking) .

כל הזכויות לספר שמורות לג'יי קיי רולינג

כל הזכויות לשיר שמורות לעידן רייכל ולמלחין השיר.

~~~~~O~~~~~~

אם להודות באמת זה הסונגפיק הראשון שלי,

מצחיק להגיד את זה כי פרסמתי הרבה אחרים,

אבל זה היה בעצם הראשון שיצא לי לכתוב ,שאני חודשים מחכה שמישהו יבטא את זה וכול פעם,

הוא לא מגיע מבוטא עד היום ,והיום אני מציגה אותו לפניכם בלי שינויים,הגרסא הראשונה בלי הלקחים שלמדתי,כי הוא הראשון.

קריאה נעימה ,ואל תירדמו על המקלדת:)

~~~~~O~~~~~~

בואי תני לי יד ונלך

אל תשאלי אותי לאן

אל תשאלי אותי על אושר

אולי גם הוא יבוא, כשהוא יבוא

ירד עלינו כמו גשם

בואי נתחבק ונלך

אל תשאלי אותי מתי

אל תשאלי אותי על בית

אל תבקשי ממני זמן

זמן לא מחכה, לא עוצר, לא נשאר...נשאר

הם הלכו בסמטת נוקטורן.

הגשם שירד איים להרטיבם.

היא התקרבה אליו אך הוא התרחק.

היא הביטה בו בפליאה שהעלתה חיוך, והבעת פנים מבינה.

הוא לא הצליח להבין למה היא התקרבה אליו כשכולם ברחו.

למה דיברה איתו והייתה איתו לבדה מודעת לסכנה ששוררת מעל ראשה.

הוא ראה את חברו נעלם בערפל כסוף,

החיוך נותר על פני חברו למרות שידע שכבר לא ישוב.

איש לא הבין אותו באותו הרגע מלבדה.

איש לא יתקרב אליו חוץ ממנה.

גם בימים בהם היה ירח מלא, היא הייתה איתו וטיפלה בכאבו.

ומה הוא יכול היה לתת לה בתמורה?

קללה מייסרת ובקתה מתפוררת.

בואי תני לי יד ונלך

אל תשאלי אותי לאן

אל תשאלי אותי על אושר

אולי גם הוא יבוא, כשהוא יבוא

ירד עלינו כמו גשם

בואי נתחבק ונלך

אל תשאלי אותי מתי

אל תשאלי אותי על בית

אל תבקשי ממני זמן

זמן לא מחכה, לא עוצר, לא נשאר...נשאר

היא עמדה לצידו כולה קורנת, מלאה הילה כסופה

כמו שמלתה הזוהרת הלבנה.

היא אחזה בידו בחוזקה מאמינה שאם תשחרר הוא יברח לה בריצה.

מעולם לא התייחסה לטיבו, כי רק הוא הבין אותה וגרם לה לאושר.

בואי תני לי יד ונלך

אל תשאלי אותי לאן

אל תשאלי אותי על אושר

אולי גם הוא יבוא, כשהוא יבוא

ירד עלינו כמו גשם

בואי נתחבק ונלך

אל תשאלי אותי מתי

אל תשאלי אותי על בית

אל תבקשי ממני זמן

זמן לא מחכה, לא עוצר, לא נשאר...נשאר

היא נלחמה לצדו, לא מוותרת על נשמתו המיוסרת שזכתה למרות הקללה לחוות אהבה.

כשהביט בפניה נזכר ברגעים הטובים שהיו לו איתה ובבנו הישן בעריסה.

בסופו של דבר הוא זכה באהבה ובאושר שלא האמין שיזכה להם.

אך חבל שהוא הבין זאת רק ברגע זה, הוא נותר בחסות הערפל והושיט לה יד.

היא הייתה כולה מאושרת לקבל את ידו.

לראשונה הוא החזיר לה חיוך ואמר "בואי".

~~~~~O~~~~~~

אשמח לתגובה בונה:) וגם לתגובה לא בונה:)

בעיקרון תכננתי לפרסם את זה אמש 1.11.11,אבל לא הספקתי ,אז פירסמתי היום:)

המשך יום נעים ושבוע מצוין:)