שומר האבדות

שם הפיק-שומר האבדות

שם הכותב-רוני | yula wand

שם השיר: http://www.youtube.com/watch?v=2OxWD85Ngz4&ob=av3e

פאנדום-הארי פוטר 

דירוג-pG

דמויות -לונה,קונספיליוס,

ז'אנר: רומנאס,מתח

תודה לבטא החד פעמי שלי  קארינובה שביטאה את הפיקצר תוך זמן קצר.
כל הזכויות לספר הארי פוטר שמורות לג'יי קיי רולינג

~~~~~O~~~~~~

קריאה מהנה.

~~~~~O~~~~~~

Ohh oh, ohh oh

Weren't you the one who said
That I would be nothing?
Well I'm about to prove you wrong
I'm not the only one who believes
In something
My one wish is about to come true

"ואז הוא לקח את הילדה על גבו והחל בדהירה מהירה אל עבר האופק, מותיר מאחוריו שובל רחב של אור נוצץ וקסום, בדיוק כמוך," אמר האב לביתו, שצחקה מסיפורו.
"מה קרה אז, אבא?" שאלה הילדה בנימה חולמנית.
"את רוצה לדעת מה קרה אז? אני אספר לך, מלאכית שלי, " הוא לקח את הילדה על גבו והחל לספר. 
"אבא , אתה אמרת את זה כבר," אמרה הילדה בציחקוק.
"אופס, מצטער, יקירתי , אז איפה עצרתי?" הוא שאל אותה .
"עצרת בחלק בו הוא החל לרוץ אל האופק, מותיר אחריו שובל קסום." אמרה הילדה. ניתן היה לראות בעינייה את המראה הזה קורה שוב ושוב ושוב.
"כמובן, יקירתי. הוא הגיע אל קצה המצוק וקפץ, והילדה לא פחדה, גם כשהיא ראתה את התהום העמוקה שמתחת לרגליה. היא נשארה רגועה.
"ואז, כשהפחד החל לזחול אל ליבה, הוא פרש את כנפיו והוביל אותה לממלכתו.
הוא פתח את השער עליו שמר וישמור לעד, ונתן לה את אימה בחזרה,כי ידע שהיא ראויה לזה. ומאז הן חיות באושר ועושר," אמר האב וליטף את ראשה של ביתו, שהקשיבה לדבריו בשתיקה.
ואז פצתה את פיה ואמרה, "אבא, באמת?" . עיניה נצצו כמו כוכבים.
"את יודעת, אני פעם ראיתי אותו ,היה זה באחד המסעות שלי,אני עפתי אליו כדי להחזיר את אימך, אבל הוא לא נתן לי להיכנס ולקחת אותה. רק אדם שהוא זוכה באמונו יכול להיכנס דרך השער,ואני לא הצלחתי להשיג את אותו אמון" אמר האב בצער גלוי.
"אבא, אני אזכה באמונו. אני אכנס דרך השער ואחזיר את אימא. אתה מאמין לי?" היא שאלה,עיניה אומרות לו את התשובה לה היא מחכה.
האב אסף אותה בידיו והניף אותה באוויר. "אני מאמין, ואני תמיד אאמין בך, " הוא אמר וצחקק איתה.

I'm not stopping for you
No matter what'cha do
I'll just keep on dreaming
My head up in the clouds
When nobody's around to see

לונה הקטנה קמה ממיטתה הפרחונית ורצה אל שולחן הכתיבה של אביה.
היא שלפה נייר קלף חדש וקסת דיו והחלה לשרטט, לקשקש ולצבוע את כל אשר שמעה עד לאותו הרגע.
היא האמינה שהיא תמצא אותו ,את היצור, ותחזיר את אימה מעולמו.
היא תעשה את זה למען אביה.
היא תעשה את זה למענו.

This is my moment!
My moment
It's my time
Fly'n high
Lime light
Feels like my moment
My moment
I've waited for so long
But now everybody knows
This is my moment
My moment

It's my time
Fly'n high
Lime light
Feels like my moment
My moment
I've waited for so long
But now everybody knows
This is my moment
My moment


האב שמע את צעדיה הקלילים של ביתו עוד לפני שהיא נכנסה לחדר עם נייר הקלף, שעל צידו הייתה כתובה על העבודה עלייה עמל שלושה ימים.
אך הוא רק לקח מידי ביתו את הציור בזהירות והביט בהתפעלות ממעשה ידיה. "ואוו , מתוקה שלי, זה השומר, והינה הילד שרוכב עליו, הוא אני."
הילדה התעוררה מיד, וקפצה על הדף עם אצבעותיה הקטנות.
"אבא? זו אני, רואה? שיער ארוך וצהוב," אמרה הילדה.
"כמובן, ילדתי, עכשיו אני רואה שזו את. ואת יודעת מה עוד אני רואה?" הוא שאל אותה.
"מה, אבא?" שאלה הילדה סקרנית.
"אני רואה אותך מצליחה להגשים את הציור," הוא אמר," אני מאמין שתצליחי." 

You knew it all along
I was afraid of you
I thought I couldn't be myself
You tried to be my friend
But I wouldn't let you
Remember what'cha said?
'Don't miss out on your chance
You life is in your hands
So take it just as far as you can
But trusting in yourself
Forget everyone else
Believe'

עברו כמה שנים מאז אותו היום ,והיא לא עצרה ולא נחה מחיפושיה אחר הדרקון שישיב לה את אימה.
ואת אביה.
היא נסעה ביחד עם חברה במכונית המוזהבת, אותה הוא לקח מסבתא הקוסמת.
הן נסעו ככה שבועות, חודשים , שנים.
ואז ,ביום גשום בו מזג האוויר שיקף את רגשותיה,היא החליטה לוותר. 
אין טעם לרדוף אחר מסע שווא שממנו לא יצא דבר, אפילו לא עזרה לאף אדם.
היא ראתה משהו זהוב בזווית עינה, ותוך שניות היא רצה אל הדבר אותו היא גילתה.
היא זה אוכל מוות,שהחזיק בביצת זהב.
בלי לחשוב פעמיים היא שלחה קללה אל אוכל המוות, שנעלם בלי לחזור בחזרה - והשאיר מאחוריו את הביצה הזהובה.
לונה לקחה את הביצה בידיה ורצה אל הרכב החונה, מודעת לכך שאוכל המוות יכול לחזור בכל רגע, ולקטוף את חייו של בעל החיים השוכן בגבולות הזהב.
היא נכנסה לרכב ודחקה בשותפה לנסוע, אך הרכב לא זז ולא נע,פשוט נשאר באותה פינה.
.ואז מתוך האפלה הופיעה קרן אור זהובה שנתנה לה זיק של תקווה, לו היא חיכתה מיום היוולדה.

This is my moment!
My moment
It's my time
Fly'n high
Lime light
Feels like my moment
My moment
I've waited for so long
But now everybody knows
This is my moment
My moment


It's my time
Fly'n high
Lime light
Feels like my moment
My moment
I've waited for so long
But now everybody knows
This is my moment
My moment

לונה פסעה בזהירת מחוץ למכונית המוזהבת, נזהרת בכל צעד וצעד.
ואז בלי שום סימן או רמז מראש, היא חלצה את סנדליה ורצה אל תוך האדמה הבוצית - הביצה הזהובה עודנה בידה, מובלת בבטחה אל מקום בואה.
ובלי שום מושג מה קורה ידיה החלו לרעוד, בשעה שקול ציוץ נשמע מתוך הקליפה שהחלה להיסדק.
קליפת הביטחון של היצור הזהוב.
קרן זהובה קטנה הופיעה ואחריה יצור דמוי סוס, עם עיני כלב, ושיער ציפור לבנה.
לקולות הציוץ של העולל הצטרפו קולות קריאה, קריאה רחוקה שהלכה והתקרבה.
והיא ידעה בליבה שזהו הגיעה הרגע שלה, הרגע לו חיכתה מאז יום היוולדה.

Haters said I'd see ya later
Can't talk to you right now
I'm getting my paper
Then I'm doing big things
Things you never dreamed of
I hope you are happy
Cause I'm bout to blow up (blow up)

היא הרגישה בעננים בשעה שאחזה בביצת הזהב ,ממנה הופיע היצור החדש לעולם.
היא ידעה מהו,היא ידעה מיהו.
היה זה השנורקק פחוס הקרן, לו היא המתינה מאז ומתמיד.
וכעת כשהוא בידיה היא לראשונה לא יכלה להאמין.
היא קירבה את הגוזל אל ליבה ,והבחינה בנוצה כסופה מהשמיים נופלת אל ידה.
ואז, בדיוק כמו שדמיינה זאת כל חייה ,היא הרימה את ראשה והבחינה בדבר לו ציפתה מאז ומתמיד.

This is my moment!
My moment
It's my time
Fly'n high
Lime light
Feels like my moment
My moment
I've waited for so long
But now everybody knows
This is my moment
My moment

It's my time
Fly'n high
Lime light
Feels like my moment
My moment
I've waited for so long
But now everybody knows
This is my moment
My moment

היא ידעה שבקרוב היא תשלים את משימתה, אך כעת היא תעצור את חלומותיה ותהנה מהרגע.