בלתי מנוצח

שם הפיק-בלתי מנוצח

שם הכותב-רוני | yula wand

פאנדום-סודותיו של ניקולאס פלמל בן האלמוות

דירוג-G

דמויות -גו'ש,סופי,ניקולו מקליבי,גון די,ניקולס,סקתך

ז'אנר: אנגסט.

תודה לבטא החד פעמי שלי Error שביטאה את הפיקצר תוך זמן קצר.
כל הזכויות לספר סודותיו של ניקולאס פלמל בן האלמוות שמורות למיקל סקוט

~~~~~O~~~~~~

הפיק נכתב לאתגר החודשי
קריאה מהנה.

~~~~~O~~~~~~


מהרגע בו הוא שמע על כך הוא ידע שזוהי מטרתו החדשה. הוא ידע שהוא לא ינוח ולא ישקוט עד שהדבר יהיה בידו.

המילים על כוח רב שלא ניתן לתיאור הקסימו אותו. הוא ראה את עצמו בדמיונו- חזק, מעל כולם, בלתי מנוצח.

כאשר האֱלִה אחזה בידיו וריח תפוז התפשט באוויר הוא ידע שזה זמנו להגשים את חלומו, אך תקוותו נעלמה כלא הייתה כשאחותו לקחה את הכוח על עצמה.

הוא ניסה לעצור בעדה בכך שאמר שהיא תגרום להם להיות שונים, הוא ניסה להשתמש בדאגה שלו אליה, אך היא דאגה לו יותר.

הוא ידע שעליו לעצור בעדה, הוא ידע שאם לא יעשה זאת הוא יפסיד את כוחו, אך עוד לפני שפתח את פיו כדי לדבר הוא נוכח לדעת שבקרב הזה הוא כבר הפסיד.

הוא ראה ושמע את יפחותיה החלושות, הוא הרגיש את הצער שהרגישה.

בכל פעם בה היא השתמשה בכוח הוא ידע שהיא מתרחקת ממנו. עם כל כוח חדש שהיא קיבלה עליו שליטה הוא ידע שמשאלתו מתחמקת ממנו, ואחותו משתנה ומתרחקת ממנו עם כל שנייה.

הזיכרונות מהקרב בו השתתפה אחותו הופיעו שוב ושוב, כמנסים להראות לו שהיא חזקה ממנו,
שונה ממנו.

עיניה הכסופות גרמו לו לפחד. לרגע המחשבה על הכוח נעלמה מעיניו, אך עד מהרה היא שבה אליו, ברגע שבו אחותו צלתה טוסט על היד.

כאשר הוא רץ אחרי סקתך הוא ידע שעליו להגן עליה, כי היא היחידה שיכולה להוביל אותם בדרך ישרה.

האחת שיכולה להגיע לקדמונים ולהביא לו את כוחו, הכוח עליו חלם עד כה.

הוא ידע שכולם פחדו ממנה פחד מוות, משהו ש"המדריך" שלהם לא ניחן בו.

איש לא פחד ממורה הדרך שלהם כמו שפחד ממנה.

כאשר הוא ראה אותה שוקעת במצולות ואיתה הדרך היחידה לכוח הוא עזב את חבריו. הוא ידע שזה הזמן היחיד, הדרך האחת והיחידה להשיג לעצמו את הכוח שעליו חלם כה רבות.

הכוח שבו היה מעוניין.

כאשר האיטלקי דיבר איתו, לנפשו, הוא הבין שיש בכוח הזה משהו שעד אותו הרגע נסתר מעניו.

לרגע הוא שקל לחזור- אך מבט חטוף בקצה המנהרה, ומשפטו הקצר והקולע- "כבר נכנסנו עמוק מדי... אי אפשר לחזור. אתה תצא מן הקטקומבות האלה לאחר שיעוררו את כוחותייך, או שלא תצא מהן לעולם."- של האיטלקי העידו רק על דבר אחד- מפה אין דרך חזרה.

"עוררתי את ההילות של בני, הענקתי להם כוחות ויכולות שמעבר להישג בני אנוש. כל חושיהם התחדדו ורגשותיהם התחדדו... כולל רגשות השנאה הפחד והאימה."

עוד לפני שהמשיך הקדמון את דבריו הוא ידע מה קרה לבניו.

"הם היו קרובים-כל כך קרובים, עד לרגע שעוררתי את חושיהם. זה הרס אותם."
"הבחירה בידיך ובידך בלבד- האם אתה רוצה בכוח?" שאל אותו הקדמון.

הוא הרגיש את התשובה על קצה לשונו, אך פיו סירב להקשיב להוראותיו, סירב לומר את מה שהעיניים רוצות.

האנגלי דיבר עם הקדמון והכעיס את הקדמון, אך לא היה לו אכפת. הוא החליט לדבר ולבקש את כוחו לפני שההזדמנות תחמוק מידיו שוב.

"אני מסכים," הוא אמר את המילים הקשות. גל רגשות חזק תקף אותו. הכוח השתלט עליו, והוא ידע שזהו, לא ניתן לשוב לאחור.

ועכשיו, כשהוא בורח בין כל קצוות תבל מהאנשים שבכוחם למחות אותו מעל פני האדמה, כשכל קול של רשרוש עלים וכל קול צעידתה של נמלה גורמת לו להרגיש חולשה, הוא הבין שעשה טעות.

הדבר שלו חיכה ולו ציפה יותר מכל היה שקר.

הוא הבין דברים שלא ידע עליהם עד לאותו היום. הוא הבין שיש דברים שהעיניים רוצות אך הלב לא.

הוא הבין שהלב לא תמיד מדבר- הוא שותק דווקא ברגעים שנואשים לו יותר מכל,
ושום כוח שמחדד חושים,
לא יגרום לו לדבר.


~~~~~~O~~~~~

אשמח לתגובה בונה,
היה לי טיפה מוזר לכתוב בפאנדום ,פאנדום שהוא לא הארי פוטר,
זו הפעם הראשונה שאני כותבת על משהו מפאנדום אחר,
מקווה שזה לא יפחיד אתכם יותר מדי
מקווה שהעלילה לא מהירה יותר מדי.