החיים שאחרי המלחמה הגדולה

הערה:זהו הפאנפיק הראשון שלי, אז תתחשבו ותהיו עדינים...
ויתור זכויות:לרולינג. אין לי שום כוונה להרוויח כספית מהפיק הזה...:]

פרק 1. ההכנות

"הארי! הארי! קום כבר!"

הארי פוטר, הילד שנשאר בחיים, הרים את משקפיו והסתכל מסביבו.

"מה השעה?" שאל. "כבר כמעט 12 בצהוריים! אמא נורא נלחצת מזה שאתה לא קם וגם ג'יני שאלה אם היא יכולה לדבר איתך" אמר רון ויצא במהירות.

הארי  נבהל. היום הוא וג'יני אמורים ללכת לבקר את הדראסלים ולתת להם את ההזמנה לחתונה שלהם.הוא התלבש במהירות (במכנסי ג'ינס ישנים ומוזנחים וחולצת טריקו שחורה) ניסה החליק את שערו (אפילו כי ידע  ששום דבר לא יעזור לשיערו הפרוע) כשבדיוק נכנסה לחדר נערה יפיפייה. הנערה הייתה בעלת שיער ג'ינג'י ארוך וחלק, עיינים חומות, חולצה סגולה צמודה וסקיני אפור בהיר. שמה של הנערה הזאת הוא ג'יני וויזלי.

הארי חייך אל ג'יני והיא חייכה בחזרה והתיישבה לידו.
"היי מה שלומך?" שאלה ג'יני
"טוב תודה" ענה לה "נו אז את בטוחה שאת רוצה להזמין את הדראסלים לחתונה שלנו?"
"כן,  הרי הם המשפחה היחידה שלך לא?"
"הם אימללו אותי במשך 16 שנים"
"אני עדין בטוחה שהם אוהבים אותך"
"אני לא אוהב אותם, אבל אותך כן" הוא חייך אליה
"הוא הארי!" היא קפצה עליו ונישקה אותו. היא הכניסה את לשונה לתוך פיו והוא לא התנגד.הוא הרגיש כי בלי ג'יני חייו היו ריקנים ולא שווים. הוא אהב אותה בכל ליבו.
לאחר כמה זמן שנדמה היה לשניהם כי הנשיקה נמשכה ימים, הם התנתקו. הם חייכו אחד אל השני והתחבקו.

"כדי שנרד למטה, אמא שלך בטח כבר משתגעת" אמר הארי אחרי שתיקה ממושכת. הם ירדו למטה יד ביד  וכמו שציפו גברת וויזלי באמת התנפלה עליהם.
"איפו שניכם הייתם?!" היא שאלה אותם "כדי שתלכו אל הדרסלים אחרת זה כבר יהיה מאוחר  מידי!"

הארי לא רצה לומר לגברת וויזלי שלא ממש אכפת לו אם הם לא יספיקו אל הדרסלים.

		הפרק הבא