קצר. אני יודעת. לא מתאים לי. וכן אני אובססיבית לילד הזה. ותגובות בונות, כי יש מה לשפר ואני לא בטוחה מה. ויתור זכויות להוד מעלתה.
"אמא יקרה.
מה שלומך? אבא עדיין בסדר? הוא יצא מזה? אני יודע שעדכנת אותי שבוע שעבר, ושאמרת שתגידי אם משהו ישתנה, אבל אני רוצה לדעת.
טוב, שלחתי מכתב כבר ביום ראשון ואני מקווה שהוא הגיע אליכם (בכל אופן לא קיבלתי עדיין תשובה) אבל קרה מאז משהו מאוד חשוב.
אני ממש חייב עזרה. אין לי מושג מה אני עושה.
לא סיפרתי עדיין לאף אחד, אני צריך שתגידו לי אם לספר למישהו.
(אופס קראתי מה שכתבתי ויצא סופר מלחיץ, לא קרה לי כלום!!)
אז אחד החברים בחדר שלי אדם זאב.
אתם לא תאמינו אם אגיד לכם מי.
זוכרים שסיפרתי על רמוס לופין? זה שהוא לא סיריוס, השני? הביישן? שאוהב ללמוד בהגזמה? (טוב אולי לא בהגזמה אבל זה מה שסיפרתי)
אז הוא אדם זאב! מה אני עושה אמא? אני ישן בחדר עם אדם זאב!! הצילו!
טוב שום דבר מפחיד לא קרה, פשוט הוא נעלם כל חודש בירח מלא עם תירוצים גרועים.
אבל זה לא שהוא מרושע (למרות שבעצם הוא שיקר לנו שהוא בן אדם רגיל אז אולי הוא כן! אני צריך עזרה!)
בכל אופן הוא נראה חמוד כמו תמיד, למרות שבעצם הוא נראה לי לא אוהב בני אדם כשאני חושב על זה. הוא לא רצה להיות חבר שלנו. והכרחנו אותו! הצילו! הכרחנו אדם זאב להיות חבר שלנו! את מבינה באיזה תסבוכת אני אמא?
בכל אופן את חייבת להגיד לי מה אני עושה! אני מפחד לישון איתו, ולספר לדמבלדור? חוץ מזה -
את לא תאמיני, אבל אני קצת לא רוצה שיעיפו אותו בגללי כי אני חושב שהוא מחבב אותי. למרות שהוא בטח עובד עלי! אני לא יודע, אני צריך עזרה!
תעני לי כמה שיותר מהר! אני אכתוב דחוף על המעטפה כדי שתפתחי מיד. את חושבת שדמבלדור כבר יודע? כי אמרת שדמבלדור יודע הכל. (לעזאזל עם השם המסובך שלו! ראית איך הצלחתי לאיית?)
שתדעי שרמוס בכלל לא נראה אדם זאב. התחלתי לחשוד רק כשמישהו אמר על זה משהו בצחוק. אולי אני טועה. אני לא רוצה שהוא יסבול בגלל טעות חמורה כזאת! הוא כזה נחמד. כשאני לא חושב על זה שהוא אדם זאב. אבל אמא, תעזרי לי. את חושבת שזה במקרה שהוא נעלם כל ירח מלא וחוזר עם שריטות על כל הפרצוף? ושהוא אף פעם לא מדבר על זה, גם כשנתת לי את הפסלון ההוא של הזאב (הוא נשבר! אני רוצה חדש!) הוא שנא אותו. לאיודע למה. יש לו קטע עם זאבים, אז אני חושב שזה קשור. אבל את בחיים לא היית מאמינה שהוא אדם זאב. זה בדיוק סוג הילדים שאת אוהבת, שהם לא מופרעים מדי (כמוני) ומנומסים (לא כמוני) וכל השטויות האלה.
זהו. לא ידעתי למי לספר. ואת תמיד יודעת מה לעשות, כמו שאבא תמיד אומר.
אוהב הכי בעולם!!
נ.ב. אל תשכחי לעדכן כשאבא חוזר מהבית חולים."
ג'יימס בהה במכתב, וקרא אותו פעם נוספת. למה אני כזה מביך?
לבסוף הוא קיפל אותו, הכניס למעטפה, שרבט דחוף!!, הוסיף עוד סימן קריאה ליתר ביטחון וקשר לרגלו של יוני. "תביא לאמא, מהר!" הוא לחש לו, ושחרר אותו החוצה.
|