קרדיט, כמובן, לרולינג היקרה.
וכן לאחותי הגדולה שחשבה על הרעיון לפאנפיק.
עם זאת, אני לוקחת אשמה מלאה על כל דרך שבה עיוותתי את הרעיון שלה.
אני מתנצלת, -שם בדוי- , אבל הייתי בת שמונה בפעם האחרונה שסיפרת לי עליו.
אז אחרי הפסד מוחץ נגד סלית'רין, סיריוס וג'יימס איבדו את הרצון לחיות.
כשהגיעו לחדר המועדון של גריפינדור, הם החליטו לתלות את עצמם מהעניבות שלהם.
מה שיכול היה להצליח, לולא העובדה שאף אחד מהם לא ידע לקשור עניבה.
אחרי כמה נסיונות מבלבלים שכללו ברווז גומי, נקניק מורטדלה, לחש ניקוי אחד ושלוש סופגניות בלי ריבה סוורוס סנייפ המיואש יצא סוף סוף מהפינה החשוכה שבה עמד.
"אוי, בשם מרלין!" הוא ירה לעברם ביאוש. "זה לא כזה מסובך, פוצר! ובכלל, אתם עושים את זה לא נכון."
בשל הבילבול, ג'יימס הבליג על העלבון.
"מה זאת אומרת לא נכון?" שאל סיריוס, שהיה תלוי הפוך מהתקרה מהעניבה שלו, מה שיכול היה להועיל לולא העובדה שהיא נקשרה סביב הרגל.
סוורוס נאנח והסביר להם במשך כמה דקות מייאשות דברים בסיסיים כמו 'אי אפשר לחנוק אדם דרך הרגל' או 'עניבה זה לא נחש שמנסה להרוג אותך'
אני מדמיינת מונטאז'. אתם מדמיינים מונטאז'? אין דרך לתאר את זה בכתב. פשוט תדמיינו מונטאז'.
(מי שלא מכיר את המילה שיבדוק בגוגל. אין לי כוח להסביר.)
בסופו של דבר, סוורוס המסכן שלנו התייאש ופקד עליהם לעמוד בלי לזוז כדי שהוא יוכל לקשור אותם.
האמת שזה כמעט עבד. הם כמעט נחנקו לגמרי, ואז...
"מה אתם חושבים שאתם עושים?!" זעק רמוס מפתח הדלת. הוא מיהר לעברם והתיר את הקשרים שקשרו את סיריוס וג'יימס.
למען האמת, הוא היה מחמיא לסוורוס על עבודת הכפיים שלו לולא הנסיבות.
אחר כך, בלי לחכות שסיריוס וג'יימס יתאוששו, רמוס נזף בהם.
"אתם שניכם. מה חשבתם לעצמכם?" הוא פנה לסוורוס. "ואתה. איך בכלל נכנסת לפה?"
סוורוס פתח את פיו כדי לענות, בעוד רמוס פותח את החלון וזורק דרכו את העניבות שלהם.
"עכשיו צא מפה, או שאני אוציא אותך באותה הדרך!" הוא ירה לעבר סוורוס ההמום במקצת(הוא לא ידע שרמוס מסוגל להיות מפחיד).
סוורוס יצא מחדר המועדון בהליכה מהירה ובדממה.
---
פיטר הגיע מתנשף לחדר המועדון.
"ג'יימס! סיריוס! עצרו!" הוא קרא.
ג'יימס וסיריוס, שגם קראו (רמוס הכריח אותם בטענה שהם חבים לו את חייהם), הרימו את מבטם.
"פספסת את זה, זנב תולע." אמר רמוס.
"אבל אנחנו מעריכים את הרצון הטוב." הוסיף סיריוס באדיבות מרפק מרמוס.
"באמת?" שאל ג'יימס.
מבט רצחני מרמוס.
"כלומר, כן! באמת!" מיהר ג'יימס לתקן את עצמו.
---
ועד היום, עדיין מסתובבות שמועות בהוגוורטס על הפעם ההיא.
הפעם בה רמוס לופין כעס.
|