ערב רגיל אחד

אלאסטור הופיע לידי משום מקום. "אהה!" נבהלתי. הוא לא אמר כלום, רק חייך את חיוכו הרגיל.

צ'רלי כיבתה את הטלוויזיה. "טוב, אממ, אלאסטור," היא הסתכלה עליו ואז על שאר דיירי המלון, "אנחנו חשבנו, אממ, שהמלון צריך קצת שפצור. שלא - שלא תבין אותי לא נכון, מה שעשית כאן מדהים - " אלאסטור מתח את חיוכו עוד יותר. "אבל אני מרגישה, אממ, אנחנו מרגישים שיהיה טוב יותר אם נוסיף טיפה יותר צבעים שהם לא אדום ושחור. נכון, חבר'ה?"

"כן!" ליחשש סר פנטיוס.

"מה שתגידי," מלמל איינג'ל.

"ואגי?" ביקשה צ'רלי.

"מה - אה, כן," אמרה ואגי ונעמדה. "אנחנו רוצים שתשתמש בהוקוס פוקוס שלך כדי ליצור רחבת ריקודים."

"הכוח שלי נתון אך ורק לשליטתי," אמר אלאסטור והתחיל לשחק עם המטה שלו. הוא הרים את עיניו אל ואגי ואמר, "ולכן אני לא כבול לבקשותכן, יהיו אשר יהיו. הכוח הזה הוא לא משחק. כדאי לכן לדעת את זה." הוא הפסיק והתחיל לסובב את המטה שלו שוב, בלי לגרוע את עיניו מואגי. ואז הוא העביר אותן אל צ'רלי. "אבל כן, אני מניח שאוכל לנסות," אמר במהירות.

"יש, אדיר!" קראה צ'רלי. "מסיבת ריקודים היום בלילהההההה!" היא שאגה ועלתה למעלה.

איינג'ל הביט בה עד שנעלמה במסדרון שמעל גרם המדרגות. לאחר מכן הוא הביט באלאסטור. "רוצה לשכב?" שאל.

"אני אוותר," אמר אלאסטור.

"האסקי?" שאל את האסק.

"אני נשבע בזין שלי, אם עוד פעם אחת אתה תשאל אותי את זה אני זורק עליך בקבוק," נהם האסק מהבר בקצה השני של קומת הקבלה.

"אוו, מישהו כועס," איינג'ל אמר בקול מפתה. "אני צריך עונש... אוי, כן! אולי פאפא דוב יכול לבוא ו... להעניש אותי. יאוו! אוח."

איינג'ל נפל מהספה אל הרצפה והבקבוק החצי מלא של האסק התגלגל לידו. "לך תזדיין," מלמל האסק.

"נו באמת, חברים," ליחשש סר פנטיוס. "אל לנו ליצור קרעים בנינו! אנחנו צריכים להיות מאוחדים, אנחנו צריכים, אה, להתאגד, ו, אה... אממ... אה... טוב תודה ביי." הוא טס משם כמו מטוס סילון, מבטיהם האדישים של ואגי, איינג'ל והאסק צורבים בגבו.

"טוב, המניאק הזה הלך," אמרה ואגי.

"טוב, כדאי שאצא," קרא אלאסטור. "אני לא רוצה לאחר לחייט, והרי, המעיל שלי זקוק לו." הוא פתח את שתי הדלתות הכבירות של המלון ויצא אל האוויר הקר של הערב.

"נראה לי שגם אני אעלה למעלה," אמר איינג'ל. "אני רוצה לראות כמה הופעות קודמות שלי. אה, ואגי, תגידי לצ'ילי שאני צריך סדינים חדשים. אני השתנתי עליהם שתן לא-רגיל."

"איו, מגעיל," קראה ואגי ועיוותה את פניה בזמן שאיינג'ל עלה במדרגות.

"נראה לי שאלה רק אני ואת עכשיו, ניפתי," אמרה ואגי. בדיוק באותו רגע האסק השתעל. "אה, נכון."

"יש לך חיפושיות?" שאלה ניפתי בתזזיתיות.

"לא, מצטערת."

"סכין?"

"לא."

"אז מה את שווה?"