"פסיכי זקן ומשוגע"

"כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג… נראה לי. לא יודע. לא שאלתי אותה."

"יו בוא נכין פאנפיק שכולו דיאלוג"

"רגע לא חכה, יש לי רעיון. למה שלא נכין פאנפיק שכולו דיאל‐‐"
"היי למה שלא תסתום את הפה הגדול ש–"
משלי פרק י"צ פסוק מ"ש.

"הארי'לה, תבדוק שאף אחד לא מנסה להיכנס למגדלוש. אני לא רוצה שיהיו פה תאונות," אמר אלבוס דמבלדור במילים אלה ממש, כמו שוודאי כולכם זוכרים מהספרים.

"די, דמבי, אני לא אוהב שקוראים לי הארי'לה! אמרתי לך כבר מיליון פעם!" הארי'לה זעף.

"אבל מה לעשות שזה גם יותר קצר מהארי וגם יותר קליט," דמבלדור דבר אמת לאמיתה.

"אז מה? יש המון שמות יותר קצרים ויותר קליטים מהארי. מהיום תקרא לי ורנון דאדלי."

"אני לא אקרא לך; בכל מקרה אתה בא לבד. ובקצב הזה מישהו כבר ייכנס פנימה ויהרוס לי את השוונג. אני מנסה לבדוק כמה זמן אני יכול לעמוד ממש בקצה של מגדל האסטרונומיה בלי שמישהו ידחוף אותי," אמר דמבלדור בהפגנת אומץ לב לא אופיינית לפושטק כמוהו.

"נראה לי זה רעיון די מזופת עבור זקן מטושטש שכמותך," אמר הארי בהיסוס מזויף.
"מטושטש?? שתדע לך שאני ממש חד היום. אפילו דקרתי את מקגונגל בטעות. היא עדיין מדממת. מדאם פומפרי אמרה שהתרופה היחידה לזה היא פלסטר, והרי אפשר להשיג את זה רק אם הורגים בסיליסק," דמבלדור משך בכתפיו הענקיות בהשוואה לסנטרו.

"אה היא צכ'ה פלסטר? היה לי מלאנתות של פלסטרים אחרי שהרגתי את הבסיליסק אבל אתמול נגמר לי המלאי. מצטער אחי, אני יכול ללכת להרוג אותו שוב אם אתה רוצה," התרברב הארי.

"די כבר איתך, כולם יודעים שאתה הנבחר. לך לך מפה יא שוויצר שונא אותך יא תותח מדכא. לך תוציא את החרב של ארתור לך לך למה מי אתה בכלל," דמבלדור נעלב עמוקות.

"אה, ככה?" הארי לא היה מוכן לוותר. "אז מה תגיד על זה שאני בעצמי עומד להרוס לך את הרצף ולהפיל אותך מהמגדל?"

"לא נו אחי אני כמעט עוקף את ברנבס השוטה אל תהרוס לי יא נבחר יא מניאק," אמר דמבלדור באופן מעט ילדותי יחסית לבן אדם שחי כמעט יותר זמן ממלכת אנגליה.

"עוד פעם אחת שאתה מזלזל במלכת אנגליה אני נותן לך באימ־אימא ש'ך," הציע הארי בנימוס.
"מצטער חבר, לא אחזור על זה שוב," נדר דמבלדור באמא שלו בנעימה שהייתה קצת יותר מוכרת להארי – כנראה הוא מתחיל לדבר בערסית רק כשהוא נעלב.

"מה קנדרה קשורה עכשיו? אני בכלל לא אמור לדעת מי היא בהתחשב בזה שריטה עוד לא הוציאה את 'חייו ושקריו של אלבוס דמבלדור'."

"'חייו ושקריו של אלבוס דמבלדור'," חזר אחריו דמבלדור בלגלוג. "מה אתה מצטט לי עכשיו מהמקורות, אומר'ך שאני מסטול לגמרי כרגע מהמיץ מנגו ההוא ששתיתי במערה."
"זה היה רעל אחי. זה לא מזיק ברמה של מנגו," הקנה הארי מידע מעשיר – לעוד מידע בחסות הארי פוטר הורידו את ספר האודיו "מידע בחסות הארי פוטר – דרוש מקור".
"ומיץ מנגו זה לא רעל? תאמין לי הארי, כשמגיעים לגיל שלי כל המשקאות הם בדיוק אותו דבר."
"הגיל שלך? אפשר לחשוב שאתה כזה זקן. מקסימום מאה עשרים הייתי נותן לך וגם זה בתוספת מע"מ," הארי ענה לדמבלדור בדיוק באותו טון שבו דמבלדור השתמש לפני כמה שורות.

"נו יאללה חבר'ה אתם תמשיכו לעמוד פה כמו הומואים ולהתקוטט על מנגו או שאצטרך להיות הדוחף?" נהם דראקו בשיעמום.
"מאיפה אתה הגעת לפה, נסיך?" שאל הארי בפתאומיות.
"אני פה כבר עשר דקות נשמה, טירטרתם לי ת'מוח."
"איך הגעת לפני עשר דקות – הגעת מקסימום לפני מאה עשרים שניות וגם זה הייתי נותן לך עם מעמול," ניסה דמבלדור את מזלו.
"שתוק!" צעקו עליו דראקו והארי ביחד.
"למה שלא תתחתנו וזהו? אתם ממש הומואים חחחחחחחחחחחח," דמבלדור עשה כמו  הקטע הזה שהוא כותב "חחחחח" בוואטסאפ בפנים חתומות.

"הומואים זו לא קללה, זו דרך חיים. אם אתה רוצה קללה אמיתית אז תנסה את אבדה קדברה" הציע הארי לדמבלדור, וכיוון את השרביט לדראקו כהמחשה. "אתה מסכים לי לנסות? בבקשההה."
"אוף אחי הרגת אותי למה היית צריך להדגים את זה," אמר דראקו את מילותיו האחרונות, יהי זכרו ברוך.
"סוף סוף," הארי נשף בעצבים. "עכשיו אפשר לחזור לויכוח על מנגואים שהוא הרס לנו."
"וואלה אחי אני דווקא איתך לגמרי אני בצד שלך," אמר דמבלדור בלבביות.
"וואלק וולפריק אתה ממש אח יקר," בירך אותו הארי חזרה.
"על מה בכלל התווכחנו? אנחנו אחים בדם," דמבלדור חירחר את מילותיו הכמעט אחרונות.

"וואלה צודק יא מלך אין עליך תותח," הארי טפח על כתפו של דמבלדור בידידות.
"שמע חבר הפלת אותי," נפל דמבלדור. "האקונה מטטה!" הוא צרח לאורך שארית הדרך למדשאות. בום!
"אופס גבר מצטער," אבל אף אחד לא שמע אותו.
"שלומות, ידיד בקושי," נהם קול מהמאחורה שמה איפה שהארי לא הסתכל.

"אה סבר מאוס, באת לבקר?" ירד הארי לרמה שלו.

"הייתי כאן כל הזמן הזה," שיקר סנייפ במצח נחושה. "פשוט השתמשתי בגלימת ההיעלמות היפה שלך שהשארת בבוידעם."
"נודר שהמצח שלי יותר נחושה משלך," אמר הארי בסלית'ריניות אופיינית.
"לנדור לא תוכל, רק לבקש ערעור על שליחתך לאזקבאן, פושטק," לעג סנייפ.

"טוב מה אתה חופר יש לי הלוויה לארגן אתה בא?"

"אבוא גם אבוא. אך קודם ארשיע אותך כפליים," עקץ סנייפ בהוגנות.

"היי אבל ישימו אותי בכלא סהרורים!" נעלב הארי. "שמעתי שדי נאחס שם,"

"נאחס ועוד איך," הסכים סוורוס. "נתראה בבית המשפט."

"נראה לי אני פשוט ארשיע אותך במקום לקחת על עצמי את האשמה," החליט הארי. "למה מי יאמין לך – זה מילה שלי מול מילה שלך חה חה!"
"נו די זה לא פייר פוס משחק," התגונן סנייפ, אך ללא הועיל. "חוץ מזה שאתה התחלת."

"טוב נו מה זה משנה אין לי באמת בעיה ללכת לאזקבאן אם זה כל כך מפריע לך," ויתר הארי.

"לא ולא. אני אלך לאזקבאן," התעקש סנייפ.

"בוא פשוט נלך ביחד ונגמור עם זה. אפשר לחשוב."
"אתה צודק בהחלט."

"הארי וסנייפ הלכו ביחד לאזקבאן, וגופתו של דמבלדור נרקבה לנצח במדשאות הוגוורטס. הכול היה רע."
"מה? זה בכלל לא מה שקרה. איזה שקרן יא מניאק בוא לכאן אני אתהפך עליך."

"פסדר אחי מה אתה מתקטנן לי."
"טוב נשמה ביי."
"ביי."

ניתקתי את הטלפון. איזה שיחה הזויה, יא אללה. ידעתי שלא כדאי לענות למספר חסום.

"תגיבו לי לפאנפיק, יש לי משפחה וילדים," התחנן איתמר.

"הפאנפיק דורג PG מטעמי איתמר," ציחקק רוזנ.

"מי שאל אותך יא בן ז-"