ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג.
צל אדם נראה על קיר המערה. הצל היה של אדם גבוה ושפוף, שנראה גוחן מעל לשולחן עם כלי דמוי קדרה עליו. מסביב לאדם היה כמה צלליות פחות ברורות, חלקן נעו וחלקן עמדו במקום, וכולן היו חצי שקופות, כאילו היה זה צל של מים או של אדים. הצל של האדם מזג נוזל אל אחת המבחנות, שגעשה והעלתה אדים. הוא שפך עוד נוזל, עירבב, העביר ממבחנה למבחנה ואז יצא מהחדר.
הארי מיהר להיכנס אל המערה וראה מה מקור האדים. עשרות שיקויים רחשו וגעשו לאורך שורות שורות של מדפים רחבים, שבמרכזם שולחן אבן קטן. בפינה מרוחקת במערה הייתה דלת קטנה מאבן. הארי הביט סביבו ואז הרים את שרביטו, ולחש אליו, "מייקל, ג’וליה, השטח פנוי."
שני הילאים, איש ואישה, נכנסו למערה בשרביטים מורמים. "מה הולך כאן?" שאל האיש, מייקל, והביט סביבו.
"אני לא יודע," השיב הארי, "ג’וליה, תבדקי את השיקויים."
ג’וליה הלכה אל המדפים והביטה במבחנות שהונחו עליהם. "מעולם לא ראיתי שיקויים כאלה," אמרה. היא הרימה מבחנה אחת ולקחה אותה אל השולחן. היא פתחה את המכסה ולאט ובזהירות הכניסה את שרביטה אל תוך המבחנה. ברגע שהשרביט נגע בנוזל, נשמע קול נפץ אדיר, וג’וליה הרחיקה את שרביטה במהירות.
"תברחו!" אמר הארי בפחד ומיהר לרוץ אל פתח המערה יחד עם מייקל וג’וליה אבל כהרף עין הפתח נעלם ובמקומו הופיעה אבן חלקה. האור היחיד שהאיר את החדר עכשיו היה האור העמום שהפיקו השיקויים הזוהרים. שלושת ההילאים הסתובבו והביטו אל הדלת של המערה. איש גבוה ושפוף, עם שיער לבן פרוע, משקפיים גדולים ועבים ומבט מטורף על הפנים עמד בקצה המערה כשבידו שרביט שלוף.
"תראו תראו," אמר האיש בקול צרוד, "שלושה הילאים של משרד הקסמים מנסים לגנוב ממני את המתכונים שלי."
"אנחנו לא באנו לגנוב," אמר הארי, "אני רק באנו כדי לוודא שאתה לא מהווה סיכון בעבור קהילת הקוסמים שגרה כאן באיזור."
האיש צחק, צחוק קר וצרוד, כמו קריאה של עורב. "האם אני מהווה סיכון בעבור קהילת הקוסמים שגרה כאן באיזור? בוודאי שאני מהווה סיכון, אני הרגתי כבר למעלה מחמישים קוסמים מהקילה כאן בחודש האחרון. שאולי כבר הגעתי לשישים? אני כבר לא זוכר. בכל מקרה, למספר הזה עומדים להתווסף שלושה." לפני שהספיקו להגיב, בלי לומר מילה, הניף האיש את שרביטו וזרם ירוק יצא ממנו ופגע בג’וליה שהועפה באוויר ואז נחתה על הריצפה, מתה. הארי מיהר להגיב ושלח לחש משתק לכיוונו של האיש, שבלם אותו בתנועת שרביט סתמית. מייקל הצטרף אליו ויחד הם ירו קללות לעבר האיש, בזו אחר זו, אבל הוא בלם אותם בלי להתאמץ. לבסוף, ירה האיש קללה לעבר הארי, שקפץ הצידה כדי להתחמק. האיש ירה עוד קללה לעברו, והארי נפל. ראשו פגע בסלע והוא איבד את הכרתו.
|