עוגת הגבינה של הארי

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג.

יום אחד, הארי התעורר עם חשק עז לעוגת גבינה. הוא מיהר להתארגן וירד אל סלון ביתו.

"ג’יני," הכריז, "אני הולך לקנות לעצמי עוגת גבינה!"

"אבל יום ראשון היום," השיבה ג’יני, "הכול סגור."

"אבל ביום ראשון פתוח, זה ביום שבת שסגור, לא?"

"לא הארי, אתה מתבלבל, ליהודים הכול סגור בשבת, ולנוצרים הכול סגור בראשון."

"אה, נכון, חבל. אם כן, כיצד אשיג לעצמי עוגת גבינה?"

"אולי תנסה להכין אחת בעצמך?"

"זה רעיון מעולה! איך מכינים עוגת גבינה?"

"מה, אתה באמת לא יודע? זה מאוד פשוט, כל מה שצריך לעשות – "

"את יודעת מה, ג’יני? יש לי רעיון טוב אפילו יותר. מה דעתך שבמקום שאני אכין לעצמי עוגת גבינה, את תכיני לי עוגת גבינה? האין זה רעיון מעולה, ג’יני?"

"אבל הארי, למה שלא תנסה להכין בעצמך את העוגה?"

"ובכן, כי אני גבר. אני לא מכין עוגות גבינה. אני רק אוכל כאלה."

"אה, אתה צודק, זה באמת הגיוני."

"נכון?"

"אני נשואה לך כבר עשרים שנה, ואני עדיין לא מבינה למה התחתנתי איתך בכלל."

"מה?"

"כלום, התעטשתי."

"את חולה?" שאל הארי באכפתיות מזויפת.

"אולי קצת, באמת."

"אה, אז אולי תלכי לקנות לעצמך שיקוי נגד צינון – אה, אוי לא! הכול סגור! אז למה שלא תכיני בעצמך?"