התבגרות בהוגוורטס ( המשך ל"היורשת")

היי לכולם! 

הפאנפיק הזה הוא המשך לפאנפיק "היורשת" שמופיע במשתמש הקודם שלי:  Onix

הנה קישור לפאנפיק "היורשת":

https://hportal.co.il/index.php?act=fanfiction&showpic=14141&showchap=1

קריאה מהנה!

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

נ.מ. מאיה:

למרות שזו כבר השנה החמישית, לסוע בהוגוורטס אקספרס זה מרגש כל פעם מחדש.

עכשיו אתם בטח רוצים שאספר לכם מה קרה עד עכשיו...

אוקיי.

האמת שלא קרה הרבה, ליילה התיידדה מעט עם הילדה הזאת מסלית'רין... אליה, נראה לי.

אני הפכתי לחברה טובה של אריק (אריק מהוגוורטס, כבר עבר לי מהבחור מבית היתומים) אבל משום מה זה לא נראה שהוא מרגיש אליי את מה שאני מרגישה אליו.

דין קיבל חתיכת קפיצה בגובה.

כולנו התבגרנו מאז השנה הראשונה.

הוגוורטס, כמובן, לא השתנה בכלל.

אותו אולם גדול, בו ארבעה שולחנות ארוכים, מואר במאות נרות מרחפים.

טקס המיון השנה היה ארוך מאוד. עם הזמן יש יותר ויותר קוסמים...

נ.מ. כללי:

"וואו, אני לא מאמינה שאנחנו כבר בגיל חמש עשרה!" אמרה ליילה, כשהשלושה היו בדרכם לשיעור "לחשים. 

"כן... תגידי, את יודעת במקרה מה אני יכולה לקנות לאריק ליום ההולדת?" שאלה מאיה.

"למה את צריכה לדעת?" שאל דין ונשמע מודאג מאוד. "סתם...חשבתי אולי לתת לו משהו קטן..." היא ענתה. המבט על פניו של דין סימן שהוא לא כל כך מרוצה מהעניין.

בשיעור לחשים הם למדו על קסמים שימושיים בדו- קרב. 

בהפסקה השלושה ישבו יחד ודיברו.

"תקשיבו...אני כבר בת חמש עשרה, אני רוצה לחקור קצת יותר על המשפחה שלי." מאיה אמרה בהחלטיות.

"מה יש לחקור? את קרובת משפחה רחוקה של דמבלדור, נגמר הסיפור." אמר דין. 

"נו לא בקטע כזה, אני רוצה לדעת איך בדיוק אני קשורה לדמבלדור, לדעת עליו יותר, מעבר למה שכתוב בספרים." 

"יש רק דרך אחת שאפשר לעשות את זה..." אמרה אליה, שהופיעה משום מקום.

ברגע שהיא דיברה, ליילה, מאיה ודין צרחו בבהלה.

"את צוטתת לנו?!" צרח דין.

"שמעתי רק את המשפט האחרון... בכל מקרה, אתם פשוט צריכים לפרוץ למשרד המנהלת, ולהגיע להגיגית." היא אמרה בפשטות, כאילו היא אומרת להם לצחצח שיניים בערב ובבוקר.

"את משוגעת לגמרי." אמרה מאיה

"אני יודעת" היא חייכה.

"אין מצב שנעשה את זה, זה מסוכן, ועובר לפחות על איזה מאה חוקים מחוקי בית הספר." אמרה ליילה.

"טוב, בעיה שלכם." אליה פנתה לכיוון הטירה. 

"במחשבה שנייה... זה יכול להיות לא כזה קשה... ספרי לנו את התוכנית שלך." 

"עכשיו אתם מדברים..." 

זו הייתה שעת לילה מאוחרת.

אליה הצליחה להשיג את הסיסמה לחדר המנהל.

דין דאג שאף אחד לא שם לב שהם נעלמו.

ליילה שמרה ליד הדלת.

מאיה כבר הייתה בתוך המשרד. 

היא הכניסה את ראשה להגיגית, חיפשה בין זכרונות ישנים, ולפתע ראתה משהו שמשך את תשומת ליבה. 

זוג נערים יושבים יחד מתחת לעץ, מדברים וצוחקים.

הראשון היה גבוה יחסית, בעל תווי פנים חדים, עור חיוור, עיניים כחולות כמו קרח ושיער בלונדיני בהיר מאוד.

השני היה מעט יותר נמוך, והיו לו שיער חום ערמוני ועיניים כחולות כמו שמיים. 

לרגע מאיה תהתה מי אלה, עד שנפל לה האסימון.

אלה אלבוס דמבלדור וגלרט גרינדלווד.

לפתע אלבוס מעד בישיבה והשטתח על הארץ, וגלרט עליו. הדבר היחיד שהפריד בין שפתיו של גלרט לשל אלבוס, היה הספר שאלבוס החזיק בידיו. מאיה הרגישה כאילו היא צןפה בסרט דרמת נעורים, והיא הייתה מאוד שמחה להמשיך לצפות, אך לפתע שמעה קול מאחוריה; 

"לא נכנסים למשרד המנהלת ללא רשות, ובמיוחד לא בלילה, מאיה פוקס."

		הפרק הבא