"וואו, אני לא מאמין שהכל נגמר." אמר הארים בעודו מביט על הטירה השבורה.
"יקח שנים לתקן את כל זה," אמרה הרמיוני בעצב.
"למה את עצובה? וולדמורט מת. נגמר. היה ואננו!" רון הזכיר לה.
"כן, אנחנו באמת ניצחנו. זהו, אין אוכלי מוות!" הארי התלהב. "זה מטורף."
"אומנם וולדמורט מת, אבל הוא לא היחיד.. מה עם רמוס, וטונקס, מה עם פרד?"
הארי ורון שתקו. פתאום חלחל להם עמוק מוות יקירהם.
"מה יהיה עם הבן שלהם..? מה יהיה עם טד?" הארי לחש. "אני הסנדק שלו, אני אמור לדאוג לו מעכשיו.."
"הארי.." הרמיוני הניחה יד על כתפו.
"איך אני אמור לטפל בתינוק שרק נולד?! אני בעצמי עוד ילד!"
"אל תדאג, כולנו נעזור לך." רון אמר. "חוץ מזה שאמא של טונקס בחיים, היא תעזור."
הם התבוננו בהאגריד שדיבר עם מקגונגל.
"מה יהיה על מקגונגל? איפה היא תשרה את מרותה הפעם?" רוןן מלמל.
"אפשר לתקן את הטירה, זה פשוט דורש הרבה עבודה.."
"כן, אבל-" רון החל להתווכח.
"היי חבר'ה," נוויל ניגש אליהם.
הם הסתובבו.
"היי נוויל," הם אמרו בהרמוניה.
"בואו, צריך עזרה."
וככה הלכו ארבעתם לטירה.
|