כולם אוהביםם את סופי

סופי לא הצליחה להרדם.

היא הייתה בטוחה, כמו תמיד, שכולם שונאים אותה.

היא הותקפה רחמים עצמיים והחלה לבכות.

לפתע הדלת נפתחה ואדליין עמדה בפתח.

"יפה שלי! סופי, למה את בוכה??"

"אמא.. כולם שונאים אותי!!"

"מה פתאום, סופי?? כולם נורא אוהבים אותך!"

"מי אוהב אותי?"

"אני, גריידי.. כל החברים שלך!"

"אמא.." סופי בכתה. "פיץ שונא אותי!"

"למה את חושבת ככה?"

"כי התקשרתי אליו כל היום והוא לא ענה!"

"סופי, חמודה.. זה שהוא לא ענה לך לא אומר שהוא שונא אותך."

"איך את יודעת?"

"אולי הוא ישן? אולי הוא לא הרגיש טוב?"

"למה שהוא ישן כל היום?"

"אולי נשבר לו המקשר?" ניסתה אדליין. "בואי ננסה שוב."

הן ניסו להתקשר אליו אבל פיץ לא ענה.

"את רואה," יבבה סופי. "הוא שונא אותי!"

"סופי, אף אחד לא שונא אותך. בואי נתקשר לביאנה ונבדוק."

הן התקשרו לביאנה והיא ענתה.

"סופי!!" נראו פניה במסך. "איזה כיף שהתקשרת! היי אדליין."

"היי ביאנה." אדליין אמרה. "יש לי שאלה."

"מה  השאלה..?" שאלה ביאנה בבילבול.

"את אוהבת את סופי?"

"מה זאת השאלה הזאת? ברור שאני אוהבת אותך, סופי!"

"באמת?" סופי חייכה וניגבה את דמעותיה.

"ברור! פיץ, בוא דקה!" ביאנה קראה לפיץ מהסלון.

"היי סופיי!" פיץ חייך אליה. "מה נשמע?"

"פיץ, נכון שאתה לא שונא את סופי?" אדליין שאלה.

"מה? ברור שלא! אני מת עלייך, סופי!"

"באמת??" סופי בכתה מהתרגשות.

"למה חשבת שלא?" פיץ אמר. "למה חשבת שאני אשנא אותך? אני אוהב אותך סופי!"

"אתה אוהב אותי?" סופי פתאום כעסה. "אז למה לא ענית לי כל היום?"

"נשבר לאבא שלי המקשר אז הוא לקח את שלי," הסביר. "למה לא התקשרת לביאנה מההתחלה?"

"לא חשבתי על זה.." סופי חייכה חיוך מתבייש.

"טוב.." ביאנה אמרה, "מה דעתך לבוא אלינו עכשיו?"

"אולי אתם תבואו אלי?" סופי הציעה.

"יהיה הרבה דברים טעימים," אדליין קרצה.

"טוב, אנחנו באים." ביאנה אמרה.

"ואל תשכחי, סופי!! כולנו נוראא אוהבים אותך." פיץ חייך. "במיוחד אני."