נבואת האמת השלישית

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג.

"הארי!" אמרה טרלוני בקולה הדרמטי הרגיל. "אתה עומד למות בשנה שעברה!"

אם כל בן אדם אחר היה אומר את זה, הארי היה צוחק, אבל מהיכרותו עם הפרופסור טרלוני, הוא ידע שהיא לא מתבדחת.

"אוי לא, טרלוני," השיב הארי, "גם אני הרגע חזיתי משהו! רון נרצח לפני עשרים שנה!"

"אל תדבר שטויות, הארי, רון יושב הרי כאן איתנו."

"אבל הרגע אמרת- לא משנה."

"טוב," המשיכה טרלוני, "אז לענייננו. היום אני אלמד אתכם איך לקרוא בכפות רגליים. תורידו את הנעליים בבקשה.

התלמידים עשו כבקשתה, ועד מהרה כל התלמידים היו יחפים.

"יופי, עכשיו שאחד מכל שני תלמידים יפנה את הרגליים למי שיושב לימינו."

התלמידים עשו זאת.

"יופי. עכשיו, הארי, נסה לנחש את עתידו של חברך רון."

"אני חושב," אמר הארי בקול מסתורי, "אבל אני לא רואה את זה בבירור... אני כמעט בטוח שבעתיד של רון יהיה משהו שלא מריח כל כך טוב..."

טרלוני פתחה את פיה כדי להשיב לו, אך לפתע קולה התחלף ונוסף לו מאין צליל מיסטי. היא התחילה לדבר:

"בשלהי היום השני, כאשר הקוסם ינחש את עתיד חברו,

ויקרא את הנורא מכול בכפות רגליו,

אז ייפול אגרטל על ראשו,

כן, זה יהיה סוף רע ומר."

הארי בהה בטרלוני במבט מבולבל, ואז לפתע נפל לו אגרטל על הראש.

זו הייתה נבואת האמת השלישית של טרלוני, וכנראה גם האחרונה, כי אז פתאום עוד אגרטל נפל גם לה על הראש.

הסוף.