מציאות ודימיון - העלאה מחדש

"תניח כאן את הספר, וקח אחד אחר במקומו." אמרה הספרנית.
הארי הניח את הספר על הדלפק, וניגש למדפי הספרים. מאז שהוא זוכר את עצמו חיבב ספרות מוגלגית.
זוג המילים 'הארי פוטר' צד את עיניו. הוא הסתכל על הספר ביתר דקדוק וקריאת הפתעה נמלטה מפיו. בצד הכריכה נכתב; "הארי פוטר ואוצרות המוות".
הוא הוריד את הספר מהמדף ופתח אותו.
הוא התאפק שלא לצעוק שוב למראה הסמל של הוגוורטס. הוא באמת היה שם, אי אפשר היה לטעות בו.
"אני חייב להראות את זה לרון, הרמיוני וג'יני." מלמל בשקט תוך שהוא מתרומם מהכיסא וניגש לספרנית.
"זה הספר שבחרת?" שאלה הספרנית. "לא קראתי אותו, אבל נראה לי שהוא הספר האחרון בסדרת 'הארי פוטר'. קראת את הקודמים בסדרה?"
הארי גמגם תשובה כלשהי בזמן שהספרנית הקלידה את הפרטים במחשב. אחר כך, יצא במהירות מהספריה, נכנס לרכבו ונסע במהירות קצת מופרזת לביתו.
"מה קרה?" נבהלה ג'יני כשהארי נכנס בסערה הביתה.
"תכף תשמעי." אמר הארי ורץ לחדרו. הוא לקח גיליון קלף ושרבט עליו במהירות;
"רון והרמיוני היקרים,
בואו מהר לביתי. העניין דחוף ביותר!
הארי,"
הוא קשר את המכתב לרגלו של הינשוף שלו, רודל, ואמר לו: "קח את זה לרון והרמיוני במהירות האפשרית. קדימה, לך!"
זמן מה לאחר מכן, בביתם של רון והרמיוני, מצאה הרמיוני את הינשוף. היא התירה את המכתב ופתחה אותו.
"רון!" קראה לאחר דקה, "הארי ביקש שנבוא אליו בדחיפות!"
היה זה הראשון לספטמבר, יום חופש לכל עובדי משרד הקסמים. המשרד התחשב בכך שההורים מלווים את ילדיהם לתחנת הרכבת לקראת פתיחת שנת הלימודים בהוגוורטס, כך שהיה להם את הזמן ללכת להארי וג'יני.
"אני כבר בא." ענה רון. הוא ירד לקומה התחתונה, ושניהם התעתקו, מופיעים לבסוף ליד ביתם של הארי וג'יני.
הם דפקו על הדלת ונכנסו.

...המשך יבוא בע"ה

		הפרק הבא