הסקייטבורד

ויתור זכויות לג’יי קיי רולינג.

כולם התאספו סביב הארי בחלק המעניין ביותר ביום הולדתו- הלא הוא החלק בו פותחים את המתנות (אני יודע שרבים מכם יתענו שהחלק המעניין ביותר הוא אכילת העוגה, אך אני חושב שגם אם אכילת העוגה היא החלק הכיף ביותר, פתיחת המתנות היא החלק המעניין ביותר).

המתנה הראשונה הייתה מרון- רון הביא לו מטאטא שנראה טוב ומשוכלל, אך כשהארי ניסה לעוף עליו הוא גילה שהמטאטא כלל לא עף, ושזו בעצם הייתה דרכו של רון לבקש ממנו שיטאטא את חדר המועדון.

המתנה הבאה הייתה מהרמיוני- הרמיוני הביאה לו ספר על ההיסטוריה של האווירודינמיות של המטאטאים, שהארי העמיד פנים שהוא שמח לקבל, אך תכנן לזרוק אותו בסוף האירוע.

הארי הסתכל על הברכה שעל המתנה הבאה, והופתע לראות שאין חתימה בסופה. הארי קרא את הברכה:

קיבלתי אותו מאבא שלך תרם מותו.

השתמש בו בחוכמה.

הארי פתח את החבילה, והופתע לראות בפנים סקייטבורד עם דוגמת להבות מגניבה. הארי הסתכל על הדוגמה, ולא הצליח להסית ממנה את עיניו. הדוגמה הייתה אחד הדברים הכי מגניבים שהוא ראה, וכשהוא ניסה להניח את רגלו על הסקייטבורד, הוא הרגיש כל כך מגניב, שהוא החליט שהוא כבר עבר את דרגת המגניב, ועכשיו הוא מאגניב.

”וואו!” אמר רון. ”זה מגניב!”

”מאגניב.” תיקן אותו הארי. ”מעניין מי שלח אותו.”

”אין חתימה?” רון התכופף כדי להסתכל.

”לא.” אמר הארי.

”טוב, קדימה! תנסה לרכב עליו!”

הארי עלה על הסקייטבורד, והרגיש נפלא. כבר כשהתחיל להתקדם הוא הרגיש שהוא צריך להוסיף לזה משהו... אה! כמובן! הארי זימן לעצמו את משקפי השמש הסקסיים שלו ויצא במהירות מחדר המועדון. ביציאה הוא ראה את ג'יני ובהינף יד תפס אותה והעמיס אותה על הסקייטבורד.

”הו, הארי!” אמרה ג’יני והפעפה בעיניה. ”אתה כל כך מגניב!”

”מאגניב.” תיקן אותה הארי וחייך את חיוכו הכובש. ג’יני התעלפה בידיו, וכמוה עוד כמה בנות שעמדו בצד וראו את חיוכו.

ג’יני התעוררה והמשיכה עם הארי על הסקייטבורד.

לפתע אחד הגלגלים בסקייטבורד פגע באבן והארי, ג’יני והסקייטבורד הועפו באוויר ונחתו בערימה, כשהסקייטבורד- שבור- למטה, ג’יני באמצע והארי למעלה. ג’יני סטרה להארי על לחיו.

”חתיכת אדיוט!” היא אמרה. ”יכולת להרוג את שנינו! אתה לא נורמלי! אני נפרדת ממך! אי אפשר יותר!” תוך כדי שדיברה, הארי שמע את קולו של דמבלדור מדבר בראשו: ”השתמש בו בחוכמה.” 

הוא לא השתמש בו בחוכמה, והוא כבר לא היה מאגניב יותר. הוא אפילו לא היה מגניב.

מזל שלפחות נשארו לו משקפי השמש שלו. הארי העביר את ידו על עיניו, וגילה שגם הם נעלמו. הו, עד כמה אכזר יכול להיות היקום?