היא עמדה שם.
הדמעות מתעופפות ברוח.
היא בוהה בקבר הלבן,
עלייו הונחו זרי פרחים יפים.
כבר שנה חלפה,
אך הכאב נשאר.
כמו תמיד.
הארי.. ג'יני בכתה. הארי.. איך עזבת אותי..?
היא הניחה את הזר שהביאה על המצבה.
על המצבה שעליה היה כתוב,
פה נטמן הארי ג'יימס פוטר, הילד שנשאר בחיים..
היא מחתה את הדמעות ויצאה מהבית קברות.
ורחוק משם, היא ראתה את בנה.
הוא צעק לקראתה וחיבק אותה בחום.
אמא.. הוא לחש. אמא, אל תבכי.
איך לא אבכה, ג'יימס?
הוא ליטף את שערה הכתום שהחל להאפיר ממזמן.
נלך הביתה, אמא. הוא אמר. הביתה.
הם פסעו בשביל הלבן מהשלג.
הכל היה לבן.
חוץ מהכאב.
הכאב היה אדום. כמו פצע.
פצע קר שלא נסגר.
פצע פתוח.
|