"אני בהריון."
טראח! הכוס שבידיו של סיריוס התנפצה על הרצפה.
"מה?!" הוא צעק.
"מה ששמעת." ג'יימס ענה בגאווה. "עוד חמישה חודשים אני אהיה אבא."
"אתה?? תהיה אבא??" סיריוס זעק. "אבל אתה רק בן-"
"-עשרים עוד חודש. אני יודע." ג'יימס חייך. "אבל כמו שאני תמיד אומר, הטובים מתים-"
"-צעירים. שמענו, שמענו." סיריוס אמר ברוגז. "אני לא מאמין שיהיה לך תינוק."
"למה לך? לכם!" לילי תיקנה אותו והגישה לשולחן בסלון מיץ דלעת וכמה כוסות.
"וחוץ מזה," היא הוסיפה ותיקנה את הכוס שסיריוס ניפץ בעזרת שרביטה. "הוא יהיה גם התינוק שלך. אנחנו נצטרך הרבה עזרה עם הטיפול בו."
"אז מה, תבקשו ממני להיות בייביסיטר? להחליף טיטולים כל היום? אני לא מוכן!!"
"בגלל זה הוא יבוא רק עוד חמישה חודשים, כדי שיהיה לך זמן להתכונן." ג'יימס גיחך.
"אני בקושי מצליח לטפל בעצמי, איך אני אטפל גם בתינוק.." סיריוס מלמל באומללות.
"אוף, כל דבר אתה לוקח קשה. חבל שלא הודענו לרמוס ראשון." לילי נאנחה וסיריוס קפץ.
"מה?! אמרתם לו ראשון?!"
"לא, תרגע. אמרתי ללילי שעדיף שנאמר קודם לך כדי שלא תהפוך עלינו את השולחן, וביל ברירה היא נאלצה להקשיב."
ג'יימס הרגיע אותו וסיריוס התיישב בחזרה.
"יש לכם מזל..." הוא מלמל.
"אנחנו יודעים." ג'יימס ולילי אמרו יחד. "אנחנו יודעים..."
|