יום הולדת לקרניים

ג'יימס שיפשף את עינייו.

הוא פקח אותן בפיהוק וצווח בבהלה כשראה שני סנטימטרים מול פנייו את סיריוס עם חיוך זחוז.

"בוקר טוב," הוא ציחקק.

"גם לך, דפוק אחד!" ג'יימס קרא בזעף והרכיב את משקפייו.

"מרגיש אחרת בתור קוסם בגיר?" סיריוס שאל ועינייו של ג'יימס נפערו.

"שכחתי! אני בן 17!" הוא קרא ולקח במהרה את שרביטו מהשידה.

"לוינקיפנס!" הוא צעק ורמוס ופיטר הישנים התרוממו בהבזק שרביטונשארו תלויים על קורת המיטה העליונה.

"ג'יימס!" שניהם צעקו.

"בוא נשאיר אותם פה ונלך, מה אתה אומר?" סיריוס הציע וג'יימס הסכים בחפץ לב.

הם יצאו מהחדר, סוגרים את הדלת אחריהם למשמע זעקותם של רמוס ופיטר.

"היי לילי!" ג'יימס צעק ללילי שישבה עם חברותייה בשולחן האוכל הארוך של גריפינדור.

"פוטר." היא רטנה בגילגול עיניים.

"ישנת טוב, אוונס?" הוא שאל בחיוך רחב.

"עד כמה שאפשר. שומעים את הנחירות שלך עוד ממגורי הבנים."

הוא צחק.

"זה מעולה, ככה תתרגלי יותר מהר."

סיריוס גיחך והתיישב מול מארלין.

"היי, יפיופה," הוא זרק ושם בצלחת שלו כמה טוסטים.

"היי, יפיוף." היא עיפעפה בעינייה.

"זה הקטע שהם מתנשקים", אמר ג'יימס בידענות, ואכן צדק. "שננסה גם אנחנו, לילס?"

"תזהר, פוטר."

"נו, לכבוד היום הולדת שלי!"

מסתבר שזה היה חסר טאקט לומר את זה בקול מול כולם כי עשרות תלמידים נאספו סביבו,

מורחים עלייו מאכלים למינהם.

"נראה טוב, קרניים." נשמע קולו של רמוס המגחך.

הם הסתובבו וראו אותו, את פיטר ואת פרנק.

"פרנק שיחרר אותנו." פיטר אמר.

"איך לא," פרנק מילמל ומיהר לשבת ליד אליס. "תתחדש על התספורת, פוטר."

השיער של ג'יימס החל להעלות ריח של בייצים סרוחות.

"אני הולך להתקלח," הוא הכריז ויצא מהאולם.

"לפוטי יש תיספורת חדשה!" צהל פיבס ורדף אחרייו.

"ועוד מעט גם לך יהיה," ג'יימס מילמל וסגר את הדלת של חדרו בטריקה.