לין מתה

פינטאן ולין עמדו זה מול זה.

ביידיה של לין כדור מיים ובידייו של פינטאן כדור אש.

הם מיקדו את כל כוחם ודחפו את האש והמיים למרכז הזירה.

בערך שלוש דקות עברו עד שכוחותייה של לין לא עמדו לה.

כדור האש התקרב אל כדור המיים.

היא ניסתה לדחוף, ללא הצלחה.

ברגע שהאש נגע במיים הכל מיהר.

הכדור, שכעת היה חצי מיים חצי אש,

התקרב בעוצמה אל לין וניכנס לתוך ליבה.

רגלייה כשלו והיא נפלה.

קול צחוק מרושע נשמע ופניטאן, יחד עם רוי,

זינק על קרן אור.

טאם רץ אלייה.

דם יצא מתוך ליבה.

"אלווין..." הוא מילמל בלי הרף. "צריך את אלווין..."

הוא לחץ על כפתור המצוקה שלו ודקס הופיע אחרי שתי דקות,

יחד עם אלווין וקיף.

"תעשה משהו!" הוא צרח על אלווין.

"זה יותר מידי," אלווין אמר ברכות. "היא איבדה יותר מידי דם..."

"לא, היא לא!" טאם צרח. "לין! לין!!!"

"אין כלום....? משהו...?" דקס שאל בשקט.

"אני לא חושב." אלווין אמר בכבדות כשטאם ממשיך לצעוק.

לאט לאט צעקותייו של טאם נהפכו לייבבות חלושות.

"לין.... לין, תתעוררי... תתעוררי, בבקשה... לין..."

אבל לין רק נשמה כמה נשימות כבדות בלי יכולת לענות.

קיף עמד שם דומם והביט על כולם, המום.

"לין, תתעוררי, לין...." בכה טאם.

לין פקחה את עינייה במקצת.

"טאם..." היא מילמלה.

"לין!" הוא קרא ורכן אלייה, כנראה יותר מידי.

"טאם... אני מצטערת..." לחשה.

"לא, לין! לא!"

"טאם, אני אוהבת אותך. אתה-" היא השתעלה.

"אתה התאום הכי טוב ש..." ושוב.

"שיכולתי לבקש..." שיעול.

"תהייה חזק, טאם."

נשמתה האחרונה נדמה,

אך את זעקותייו של טאם היו יכולים לשמוע בכל העולם.

קיף התעשת וחיבק אותו,

נותן לו כתף.

ולין רק שכבה שם,

על הרצפה.

כולה מלאה בדם ודמעות,

אלווין רוכן מעלייה וגוזר.

גוזר קצוות שיער שחור בעל קצוות כסופים.

בשביל הזרע.

הזרע.

כל מה שישאר ממנה.

מלין.