"ברזסססיל, הנה אני מגיע... תודה, אמיגו!"
נחש הבריח זחל את דרכו אל מחוץ לתצוגת גן החיות ונקש בשיניו בעליצות ליד כפות רגליהם של שני גושי הבשר אחוזי הפאניקה שהתרוצצו סביבו.
הרבה צווחות קולניות והרבה רעש; שלל ידיים מצביעות ברעד ומגוון פנים חיוורים.
פריאדו לא היה רגיל לתשומת לב כזאת כבר כמה שנים טובות.
והוא לא יָכֹל לשקר - הוא בהחלט אהב את זה. הוא יצטרך להשיב טובה לילדון ההוא. בחורים עם כישרון לדבר בשפת הנחשים לא משתלבים בקלות בקהילת הקוסמים - הוא יסתבך בהרבה צרות, כך חשב.
אבל לפריאדו, שהיה סגור כבר חמש שנים בכלא הזכוכית המשפיל הזה, היו כרגע עניינים לוחצים יותר.
לשמחתו של נחש הבריח, העוברים והשבים לא עשו לא יותר מדי צרות. רובם פינו לו את הדרך בשמחה, מפלסים לו שביל בהמון כמעין אות כבוד לקראת שובו ארצה.
הוא תפס את האוטובוס הראשון שמצא, ואחרי קצת משא ומתן עם הנהג (הנחש הציע באדיבות שאומנם אין לו מה לתת לו בתמורה כדי לעלות, אך יש לו הרבה מאוד להציע לגרון שלו אם הנהג יסרב) הוסכם שהוא יסיע אותו לנמל התעופה הקרוב.
פריאדו היה די נרגש לבקר שוב את המשפחה שלו, אבל הוא ניסה לשמור על קור רוח. ככה היה תמיד נהוג בבית הוריו - שמור על ציפיות נמוכות ותכין את עצמך לגרוע ביותר.
הוא הכין את עצמו לגרוע ביותר - ואכן, במקביל לטיסה הטרודה שלו בחרכים הצרים שבין המזוודות הכבדות בתא המטען, הגרוע ביותר קרה.
פרנצ'סקו (או בלחששנית מדוברת, פרנצ'סססססססקו), שהיה דודו של פריאדו, היה פעם בארגון האכיפה החייתי של ריו דה ז'נרו. הוא לימד אותו דבר או שניים על סקירת זירת פשע - אך כשנחש הבריח הצעיר והעייף הזדחל בנקיקים החבויים בין שיחי גינה אחורית נטושה, ולכמה רגעים בודדים העז לקוות שהוריו ואחיותיו אכן ימתינו לו במאורה בהתרגשות - הוא לא היה צריך שום סימן כדי להבין מה קרה. לא היה אף סימן לאבא פרננדו, יושב לו על הספה ומתלונן בלחשושים מזדמנים על נחשים וצבועים בפוליטיקה; או לאמא פליסיאה, שהתלוננה על הבלגן שהאחיות עושות; או לאחיות, שנהגו לעשות הרבה בלגן, בין השאר לשחק "הנחש בא" עם פריאדו בתור הנחש. כל מה שמצא הבואה־קונסטריקטור המדוכדך היה פתק מקופל מקלף, שהיה מונח על הספה, ונראה בודד כמעט כמו פריאדו עצמו. והפתק קרא בדיוק את מה שפריאדו כבר חשב בליבו:
הגיע הזמן שתיקח את הדברים לידיים שלך, מועצת החיות העתיקה. Ancient Animal Assembly
מתחת למסר הייתה מצורפת הכתובת ותאריך הפגישה, יחד עם סמל מאוד מוכר; האות A, גדולה ומפוארת, וארבעה חיות כיתרו את שוליה; אריה, עיט, גירית ונחש. לפריאדו אומנם לא היו ידיים, אבל הוא כן יָכֹל לקחת את הדברים לניבים שלו, או לזנב שלו. הוא הולך להגיע לכינוס הזה ולברר מדוע צריכים אותו, ואיך הוא יכול לנצל את ההזדמנות כדי להציל את המשפחה שלו. הוא בילה שנים בתצוגה כבידור לעוברים ושבים. שכב שם ללא ניע. המתין להזדמנות שחשב שלא תבוא לעולם. והנה ההזדמנות הזאת מגיע על מגש של כסף. איזו סיבה יש לו לוותר עליה?
|
|
|
|
|
|
|