יומנה של מאריטה

טוב,

דבר ראשון-

תודה רבה שסידרו את המערכת של הפאפניקים!

עם כל התלונות לא התייאשתם ותיקנתם.

so...

תודה!

 1995  25 באפריל:

נמאס לי! אני לא יכולה. צו' הזאת מכריחה אותי לבוא לפגישות של צד ולהתנגד להורים שלי!

הייתי צריכה להלשין על צד האלה בהתחלה.

ואני באמת לא מבינה למה לא עשיתי את זה.

אוף! צו' היא דווקא חברה טובה. היא תמיד עוזרת לי בשיעורי שינוי צורה- ואני באמת איומה בזה!

בגלל זה סמכתי עליה כשהיא גילתה לי על צד.

חתמתי על פיסת דף כלשהיא את שמי. אז לא ידעתי שאמרידג' תוציא את החוק הזה של 'איסור מועדונים'.

אם הייתי יודעת על החוק הזה בחיים לא הייתי חותמת!

למען האמת- כשאני חושבת על זה- אם אני ילשין אמרידג' תגן עלי ואז הגריפינדורים

המטופשים האלה לא יוכלו לעשות לי כלום.

נראה לי שזה מה שאני יעשה. אחרי שיעור 'אומנויות האופל' אני ילך לאמרידג' ואספר לה הכל.

זהו. החלטתי. הפעם צ'ו לא תוכל לעצור אותי.

ודראקו…

אני מאוהבת בו בסתר מהשנה הראשונה שלי פה בערך!

אולי הוא יפתח את העיניים שלו כשאני ילשין על צד.

אלוהים, הלוואי שזה יקרה!

אני לא יכולה לדמיין את עצמי נשארת עוד שנייה אחת בצד!

אבל אני כן מדמיינת את עצמי מתנשקת איתו.

עם השפתיים היפות שלו. דראקי.

וואיי, אני מרגישה שזאת ממש החלטה מצוצינת, כמו שצ'ו אומרת!

2001 27 באוקטובר:

אמא. אימא'לה.

איך אני נראית, איום ונורא.

הרמיוני הפלצנית הזאת עשתה מין כישוף על דף החתימות שמי שמלשין יחטוף על זה.

ואני חטפתי. ועוד איך.

כל הפנים שלי מכוסות חצ'קונים. איזה חצ'קונים! הרבה יותר נורא!

דראקו רק נגעל ממני.

איזה נשיקות ואיזה נעליים.

עכשיו אף אחד לא סופר אותי. לא החברה של אמרידג' ולא החברה של צד.

עכשיו אני רואה שבדף הקודם כתבתי שזאת החלטה מצוינת.

אם הייתי יודעת איזה מחיר אני יישלם על זה בחיים לא הייתי מלשינה.

כתבתי להורי בקצרה על כל מה שהיה.

הם ענו שהם גאים בי ש'לא הפקרתי אותם לסוהרסנים'.

אני אלך לכתוב להם על ה'חצ'קונים' .

אני רוצה הביתה.

ביי, יומן.