הקונדסאים:)

"רמוס, אתה לא תלשין עלינו, נכון?" ג'יימס שאל בחרדה.

"לא, לא. אבל תיזהרו. אה, ותזכרו- אני לא קשור לזה." רמוס השיב לג'יימס והתבונן בשיעשוע בפיטר שנראה המום משכלם של ג'יימס וסיריוס, כרגיל.

"תודה, ירחוני. בוא כבר, ג'יימס!" סיריוס חמק מהחדר בהליכת גנבים.

הם הלכו לכיוון שירותי הבנות בקומה השניה, בכיסם בקבוקונים המכילים ששיקוי ובו את שערותיהם של נרקיסה בלק ובלטריקס לסטרינג' המרושעת.

כל אחד ניכנס לתא אחר והם שתו את השיקוי המגעיל.

כעבור 2 דק' הם יצאו, מחופשים לבנות- ג'יימס בעל תלתלים שחורים וקופצניים של בלטריקס וסיריוס בעל שער בלונדיני גולש ועגילים זהובים של נרקיסה.

'דווקא דיי יפים,' סיריוס חשב לעצמו והעפיף את שערה של נרקיסה לאחור.

שניהם התפקעו מצחוק.

"שתוק, עוד נעיר את כל הוגוורטס ככה." ג'יימס אמר וחסם את פיו של סיריוס בכף ידו.

הם יצאו מהשירותים, נזכרים בחלק א' של התוכנית שלהם.

הם היו אמורים להכנס לחדר המועדון של סליתרין (את הססמא הם קיבלו מגוייל חבר של לוציוס, שהביאו לו את סם האמת, אותו קיבלו מסנייפ אחרי שאיימו עליו),

ללכת לחדר של לוציוס וסנייפ, להכנס למיטותיהם וללטף את ראשיהם.

הם עשו כמו שתיכננו. בדרך רך כף כמעט מעד על ספריי השייקום של סנייפ, אך קרניים מיד עזר לו והושיט לו יד.

סיריוס/ נרקיסה נכנס למיטה של סנייפ והחל ללטף בעדינות (עד כמה שיכל) את שערו השמנוני והמגעיל של סנייפ. ג'יימס התאפק לא לצחוק ועשה כמו שסיריוס עשה רק ללוציוס.

לאט לאט סנייפ התחיל להתעורר. התוכנית עבדה. ליתר דיוק, התעלול.

אבל אז הוא חזר לישון, ובאותו הרגע לוציוס התעורר וראה מול פניו את נרקיסה. זתומרת, ג'יימס.

"נרקיסה! מה את עושה פה?" הוא שאל בבעתה שראה אותה בתוך המיטה שלו.

"אני... אני... הו, לוציוס, אני כל כך אוהבת אותך!" ג'יימס ליחשש בדיוק כמו שהוא וסיריוס תיכננו.

"באמת?!" לוציוס פער זוג עיינים גדולות וכחולות. ג'יימס התאפק לא לפרוץ בצחוק.

"הו, כן! יפה שלי, לא יכולתי להתאפק יותר! אתה מבין?"

"אממ.. כן. בטח." לוציוס מילמל בבילבול.

"לוציוס, אני רוצה לשאול אותך משהו. תענה לי בכנות, טוב?" ג'יימס חיקה בדיוק רב את קולה של נרקיסה.

"טוב." "אתה.. אתה גם אוהב אותי? זתומרת..." תוך שניה ג'יימס מצא את השפתיים של נרקיסה דבוקות לשל לוציוס.

סיריוס, שראה את זה מהמיטה של סנייפ ושכח ללטף את השער השמנוני בניסיון להעיר את סוורוס, הסתכל המום על השתלשלות העיניינים.

אחרי שניה הוא לא התאפק והחל לצחוק. סנייפ התעורר, וכמוהו גם רדולפוס, גויל וקראב. (האבות של גרגורי ווינסנט).

סנייפ צרח כשגילה לידו את בלטריקס/סיריוס, וכל שאר המתעוררים התבוננו מופתעים בין לוציוס לנרקיסה/ ג'יימס שהתנשקו.

לפתע סיריוס הרגיש משהו קורה ללחיו. הם התמלאו חצ'קונים ענקיים. מסתבר שסוורוס ירה עליו קללה.

כל פנייה של בלטריקס צובעו באדום מכוער מאוד.

אבל סיריוס צחק רק יותר חזק, ולפתע קולו גבע. הוא שם לב שהשער הבלונדיני של נרקיסה מתמלא לאיטו בגוונים שחורים.

"אוי לא. ג'י- קייסי, בואי מהר!" סיריוס/ בלטריקס קרא בבהילות וענייה של נרקיסה נפתחו והיא קמה.

"היה נחמד, לוציוס. אני חייבת ללכת. נתראה מחר." לוציוס נראה המום מכדי לומר משהו, וקונדסאים ניצלו זאת.

סיריוס משך את ג'יימס מהמיטה והם יצאו מהחדר במהירות לכיוון שירותי הבנות בקומה השנייה.

"שיט. חשבתי שהשיקוי יספיק גם לחלק ב' בתוכנית!" רך כף מילמל בצער כשחזר להיות הוא עצמו.

"כן, אוף. יש לך פיתרון אחר? לא כל יום יש לנו הזדמנות לצאת מהמיטה. ולוקח שנים להכין פולימיצי." ג'יימס הרכיב את משקפיו ומשך אותם במעלה אפו.

" נשארו לך כמה טיפות של שיקוי? רק כמה טיפות. אנחנו צריכים בשביל זה פחות מ20 דק'."

ג'יימס חיטט בכיסו ושלף את הבקבוק, שהכיל בערך כפית שיקוי. סיריוס בדק את שלו, לו היה בערך 2 כפיות. בקיצור, אם יזהרו זמן  יהיה להם מספיק בהחלט לחלק ב' של התוכנית.

הם שתו וכעבור כמה רגעים חזרו להראות  כמו שתי הבנות הסליתרניות.

"ולתוכנית ב'!" סריוס אמר בשמחה והם יצאו לכיוון המסדרון.

תגובות? בבקשה?

		הפרק הבא