"גיימס, אני לא יכולה עוד. הצירים משגעים אותי. לקדוש מנגו עכשיו." לילי לחשה לגיימס שישב על הספה ובידו ה'נביא היומי'.
הוא קם, הרים אותה בידו והם התעתקו.
הוא צעד הלוך ושוב, לא מאמין שבקרוב יהיה לו ילד.
'כמה זמן?' חשב בעצבנות. סיריוס, לופין ופיטר ישבו על כיסאות ההמתנה.
סיריוס נראה מרוגש. הוא הסתכל על גיימס מתהלך ועיניו לא זזו ממנו לרגע.
לפתע יצאה האחות. "מזל טוב, מר פוטר, נולד לך בן!" היא הודיעה וגיימס עקף אותה בריצה לחדר.
לילי שכבה על המיטה מכוסת בשמיכה. ברגע שראה אותה הוא נעצר והתבונן בה. 'איך אני אוהב אותה.' הוא חשב.
היא חייכה בעייפות אך נראתה מרוגשת מאוד.
"איך היה?" הוא שאל אותה ונשק על הלחי. "כואב, אתה יודע. אני מניחה שתרצה לראות את התינוק."
"מאוד." הוא שמח שהיא הבינה והיא סימנה לו ללכת לחדר הפנימי, שם, בידי אחות שמנמנה,
הוא ראה תינוק זעיר, מתוק ויפה תואר. האחות קילחה אותו בעדינות בתוך אמבטיה חמימה.
"אני יכול-" "בטח." היא ענתה לפני שסיים ועטפה את התינוק הקטן בתוך מגבת לבנה ויבשה.
גיימס לקח את הקטן בזרועותיו והסתכל עליו. היה לו שיער שחור שופע ועינים ירוקות מהממות.
התינוק עוד בקושי פתח את עיניו. כל כך היה קטן, שגיימס הרגיש כאילו הוא מחזיק בידיו חבילת קמח.
פתאום הרגיש שמישהו לידו. הוא הסתובב בזהירות וראה לידו את סיריוס.
"איך זה להיות אבא?" סיריוס שאל והתבונן בתינוק החמוד.
"חלומי." הוא ענה והרגיש כולו נמס.
לופין גם הצטרף לחינגה. "איפה פיטר?" גיימס שאל בשקט. "האחות לא נתנה לו להכנס. היה מותר כל היותר שלוש אנשים חוץ מהיולדת." לופין ענה לו.
ובעוד כולם נשבו בקסמיו של הקטן, בחדר הסמוך עוד אב שמתהלך לו בהתרגשות ובעצבנות יחדיו.
האחות יוצאת ומבשרת לאדון לונגבוטום שנולד לו בן. הוא כמעט יוצא מדעתו מרוב שמחה ונכנס לראות את הרך הנולד.
|