יום אחד, כשהארי טיפל בניירת, הגיעה אליו שמועה מצערת. הרמיוני, שרת הקסמים, נחטפה בידי רשע לא מוכר. והארי נאלץ לתפוס מקומה. פתאום, משום מקום, הגיעו שלושה חתולים עם סימנים כסופים של משקפיים מסביב לעיניים."הפטרונוס של מקגונגל!" קרא הארי.
הפטרונוס פתח פיו ואמר: "בוא להווגורטס. בתור שר הקסמים החלופי, עליך לדעת משהו."
הארי פייטרנס (שלח פטרונוס) לרון. "בוא דחוף." האייל דקלם, רון פינטרס שיבוא. הארי ורון התעתקו ליד רכבת האקספרס ועלו עליה. הם רצו להוגוורטס. "פרופ' מקגונגל! מה כל כך דחוף?!"צרחו הארי ורון בהיסטריה. "אני יודעת איפה הרמיוני." אמרה הפרופסור. "איפה היא?! איפה היא?!" צרח רון בהיסטריה. "תשמע את הסיפור: אנחנו חיים בארץ התיכונה, בארדה." "מקגונגל?" שאל הארי."מה זה ארדה?" מקגונגל ענתה "שמעת על המוגל ג'ון רונלד רעואל טולקין?" "השם הזה מוכר לי" ציין הארי. "הוא פרסם," אמרה מקגונגל, "מכלול ספרותי בשם הלגנדריום, שבו תיאר עולם בשם ארדה ובגינטרנט של המוגלגים כתוב: ארדה היא ארץ ביצירותיו של הסופר הבריטי ג'.ר.ר. טולקין.
כל הקסם שגילינו הוא מזערית מכוח הקוסמים. חיים בארדה שלל גזעים, ביניהם הוביטים. הם אנשים קטנים ורק הם יוכלו לעזור. הם חיים ליד ברמינגהם, ובברמינגהם עצמה." "אז איפה הרמיוני?" שאל רון. "היא נמצאת ב..." אמרה מקגונגל.
המשך בפרק הבא!
|