לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג
לתת לראש לנוח מהפיצוצים
לתת ללב לנוח מהלחצים
הארי רק רצה לקחת פסק זמן. אחרי הקרב על הוגוורטס, שבו איבד כל-כך הרבה אנשים, הוא רצה פשוט להתרחק מהכל, ולשכוח.
אני יודע שזה לא הזמן
בעצם גם אני עוד לא מוכן
בל הנשמה רוצה קצת מנוחה
לתפוס אוויר בשביל לחזור לעבודה
לשכוח את מראה הגופות באולם הגדול. לשכוח את קולו המצמרר של וולדמורט בעודו מודיע שזהו, זה נגמר, הארי פוטר מת. לשכוח את בכיה של גברת וויזלי בהלוויתו של פרד. לשכוח הכל. לשכוח את רון, הרמיוני, גברת וויזלי, פרד, ג'ורג', ג'יני, רמוס, טונקס, את כולם!
אולי זה רק משבר קטן וזה חולף
אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף
הארי היה עייף. עייף מהלחצים, עייף מהפיצוצים, עייף מהכל. הוא כמעט השתגע מכל הזכרונות שרדפו אותו.
כל לילה הוא היה מתעורר בצרחות מסיוט, שבו וולדמורט חזר לחיים ורדף אחריו.
לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג
לתת לראש לנוח מהפיצוצים
לתת ללב לנוח מהלחצים
אבל בסופו של דבר הוא למד לחיות עם זה, להתגבר על הפחדים, על הסיוטים. הוא התחתן עם ג'יני ונולדו להם שלושה ילדים מדהימים.
אולי זה רק משבר קטן וזה חולף
אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף
אבל הוא אף פעם לא שכח את יקיריו שמתו בטרם עת. הוא זכר אותם תמיד. את גבורתם. וידע שיזכור אותם לעד. וכשזקן, רגע לפני מותו, סיפר לילדו עליהם, כדי שיעבירו את הסיפור הלאה, ושמותיהם לא ישכחו.
לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג
|