0 חרמשים |
ל-לילי יש סוד, היא מגייסת את רמוס לופין לעזרתה והם שמומרים ביחד על סודותיהם.
אבל יש כאלה שלא רואים את הקשר הזה ליפה.
במיוחד לא ג'יימס פוטר.
פרק מספר 1 - צפיות: 14301
(4.842) 19 דירגו
|
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר, הקונדסאים - זאנר: אין ממש ז'אנר - שיפ: יש הרבה - פורסם ב: 08.05.2020 - עודכן: 31.12.2022 | המלץ! ID : 10964 |
פרק 1 ויתור זכויות כל זכויות הפאנפיק הזה שמורות לג'י קיי רולינג ואין בכוונתי להוציא רווח כספי מהפאנפיק או מפירסומו הכללי
נ.מ כללי
לילי אוונס בת החמש עשרה, הייתה בחדרה וארגנה את מזוודתה לשנתה החמשישית בהוגוורטס.
היא הלכה לחלון חדרה והביטה באופק, מחשבות מלאו את ראשה, כל שנה היא רוצה ללכת להוגוורטס אבל מה יקרה אם היא תחשף? מי מבטיח שהכל יהיה בסדר? היחידים שיודעים את סודה אלו פרופסור דמבלדור ופרופסור מקגונגל. אבל לא עוד, היא צריכה חבר, משהוא בגילה לשתף, שעובר דברים כמוה.
היא כבר ידעה את מי לשתף, היא חקרה וחקרה מאז שהתעורר אצלה החשד, והשנה גלתה כי צדקה. יש לה משהוא כמוה בשכבתה, ולמזה הוא גם היה חבר טוב שלה, כך שהיא הסתדרה.
היא מפחדת,מפחדת שג'יימס שוב יציע לי לצאת איתו, היא אומרת לחברות שזה כי אני שונאת אותו, אבל זה רק חלק מהאמת.
זה הסוד שלי, הסוד זו הסיבה שאני לא יוצאת עם אף אחד, אסור שידעו.
אבל הוא, איך היא לא קלטה, הוא כמוה, עובר שינוי כל הזמן. בכל-זאת יהיה לה מי לשתף.
נ.מ ג'יימס
השנה אני מרגיש שאנרגיות טובות אני מרגיש שהשנה לילי סוף סוף תסכים לצאת איתי לדייט!! אני ממש נרגש מהמחשבה הזו, ובנוסף אני רך-כף זנב-תולע וירחוני ( פחות ירחוני) נוכל להתעלל בסבר-מאוס!!
כבר מזמן קניתי את כל הדברים לשנה החדשה.
עכשיו זה רק להתכונן נפשית להוגוורטס.
אבל השנה אני באנרגיות טובות, אני יודע שזה רק עניין של זמן עד שלילי תבין שאנחנו זוג מושלם.
נ.מ לילי
סוף סוף יצאנו, הנסיעה הייתה ממש שקטה. אמא ואבא נפרדו ממני באוטו, אני חושבת שהם רוצים שיהיה לי זמן אם פטוניה.
"אז... לאן את צריכה להגיע?" היא שאלה אותי.
"רציף 9 ושלושה רבעים" אמרתי, מצחקקת למראה ההבעה שעל פניה.
"לא את... את התחפרנת סופית, זהו את פסיכית כמו כל החברים שלך כאן." פטוניה כאילו קבעה עובדה. "אני לא פסיכית וגם לא אף אחד מהחברים שלי" אמרתי, נגמרת לי הסבלנות.
"עצם העובדה שהם חברים שלך גורמת להם להיות פסיכים" היא מלמלה.
המשכתי לסרוק בעיניי את הרציפים.
"הינה זה!" קראתי ומשכתי בידה של פטוניה ובעגלה שלי, ורצתי לעבר הקיר. "זה רק קיר" פטוניה גלגלה עיניים, "בשבילך זה רק קיר" הסברתי, "בישבילי זה מעבר לעולם הקוסמים". פתאום הרגשתי משהוא מרים אות בידיים ומסובב אותי לכיוונו.
"סיריוס!" שמחתי, כבר ידעתי מי זה.
זה קצת מוזר לי להגיד את זה אבל בגלל שאנחנו מקובלות (יחסית) והקונדסאים מקובלים, אנחנו די מסתובבים ביחד יותר. מידי פעם כמו חבורה אחת גדולה.
גם רמוס, ג'יימס, פיטר וגרייס (החברה הכי טובה שלי) היו שם. חיבקתי את כולם, אפילו את פוטר ופטריגו. כל כך התגעגעתי אליהם.
"רגע, מה אתם עושים פה? הרכבת יוצא עוד עשר דקות!" שאלתי בלחץ.
"חיכינו לך טיפשה!" גרייס אמרה, כל כך התגעגעתי אליה.
"היי, ליל, מי זו?" ג'יימס שאל, והניד בראשו לכיוון פטוניה, שכחתי שהיא שם. "זו פטוניה, אחותי" הצגתי להם אותה.
"אהה" גרייס אמרה, "זו פטוניה ה-", למזלי עצרתי אותה בזמן, אני כבר יודעת מה גרייס יכולה להגיד בלי לשים לב.
"כן".
"ביי פטוניה, היה נחמד לפגוש אותך סוף סוף", סיריוס אמר ורץ לקיר, ונעלם. פטוניה שפשפה את עינייה בהלם ופערה את פיה.
"אפשר לקרוא לך טוני?" גרייס שאלה,
"לא"
"ביי טוני" היא אמרה ורצה לקיר, ונעלמה. פטוניה הייתה המומה. "ביי פטוניה" פיטר אמר אמר ורץ לקיר, נעלם.
"היה נחמד להכיר אותך" רמוס אמר ונעלם בקיר גם. "להתראות טוני" ג'יימס נישק אותה בידה בנימוס, ונעלם בקיר גם הוא.
פטוניה הסמיקה.
"ביי פטוניה" אמרתי, לשם שינוי היא לא ענתה. רצתי לקיר עם העגלה שלי, ונעלמתי גם.
----------------------------------------------------
עלינו ביחד לרכבת האקספרס, "זו הרגשה מדהימה" גרייס מלמלה, "לעזוב את הבית לעוד שנה".
אבל אני לא ממש עוזבת את הבית, רק עוברת דירה.
למעשה, המקום האהוב עליי בהוגוורטס זו הספרייה, שם אני חיה בלי הסוד שלי, אני נסיכה, אני לוחמת או שאני מנהלת רומן סוער, בכל ספר זה משהו אחר. ספריה זה המקום לברוח מעצמך.
אחרי הספרייה, אני מתגעגעת לחדר הנחיצות, חדר שגיליתי בשנתי השלישית, הוא עזר לי עם הסוד, ונתן לי מקלט שבתוכו לא יראו אותי.
בסוף התיישבנו כולנו בתא אחד גדול. "רוצים ממתקים?" המכשפה הנחמדה עם עגלת הממתקים הגיעה כשעה לאחר תחילת הנסיעה.
הבטנו זה בזה, ופרצנו בצחוק.
כמה טוב לחזור לשגרה הרגילה, לשגרה שלי.
--------------------------------------------------------------------- אל תדאגו אהיה המשך לפחות מי שאהב שלא ידאג, מי שלא אהב יכול גם לא לדאוג. סליחה על הפרק המשעממם הסיפור פשוט היה צריך להתחיל מאיפה שהו. הפרקים הבאים הרבה יותר מעניינים ושוב אני מחכה לתגובות, תודה מראש, שלכם, גליה גולדברג
|
|
||||||||||||||||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2024 |