ערב הכדורת של סגל המורים

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג

דמבלדור ישב בחדרו, רגוע ושליו כתמיד, כשנשמעו הדפיקות בדלת.
"כנס," אמר דמבלדור בחיוך קל.
לתוך החדר נכנס אדם בעל שיער שמנוני ועור חיוור.
הוא הביט בדמבלדור בקרירות.
"סוורוס, לא סתם זימנתי אותך למשרדי," אמר דמבלדור. "יש לי משהו ממש רציני לומר לך. מה דעתך ש- "
"-לא," ענה סנייפ בקול יבש.
"נלך לשחק ב- "
"- לא," חזר סנייפ.
"כדורת ביחד עם- "
"- לא"
"שאר המורים," השלים דמבלדור את משפטו.
סוורוס נאנח.
"יופי," דמבלדור חייך בחום. "תקרא לכל המורים שיפגשו אותי בשער. היום אנחנו הולכים לעשות כיף חיים על חשבוני.
"טוב, שיהיה," רטן סנייפ, והסתלק משם.

...

מאוחר יותר, כל צוות המורים צעדו ביחד אל שערי בית הספר.
"זה באמת הכרחי, פרופסור דמבלדור," אמרה מקגונגל בעייפות. "השעה שתיים לפנות בוקר".
שאר המורים הינהנו בהסכמה.
"כן..." גימגם קווירל. "א- אתה לא חושב ש- זה מאוחר מדי?"
"זו שעה מצוינת," אמר דמבלדור. "ההסעה תיקח אותנו מפה בעוד כמה דקות."
"הסעה?" הזדעזע פרופסור פליטיק.
"מיניבוס עם עשרים מקומות ייקח אותנו מפה," הסביר דמבלדור.
"אבל בשביל מה? אנחנו יודעים להתעתק!" אמרה הפרופסור ספראוט בעצבנות.
"אני חושבת שזה יהיה מצוין," אמרה פרופסור ברבג', המורה לחקר מוגלגים. "סוף- סוף יהיה לי קצת יותר זמן פנוי כדי לחקור רכבים של מוגלגים.
כשהמורים הגיעו לשער, דמבלדור פתח אותו לרווחה ואיפשר לכל המורים לעבור.
"נחכה פה רק עוד כמה דקות," אמר דמבלדור.
שאר המורים נאנחו.
"הו, הנה זה בא," אמר דמבלדור, והחווה בשרביטו לעבר זוג פנסים מסנוורים שהלכו והתקרבו אליהם.
המיניבוס נעצר בחריקה רמה, והדלת המכנית נפתחה באיטיות.
אדם צעיר ועטור זיפים, שנראה עייף למדי ישב על כיסא הנהג, והשיב מבט זועף לעבר דמבלדור שעמד בפתח.
"אז, אתה רמבלרור, נכון?" הוא שאל בישנוניות.
"דמבלדור, אבל כן," אמר דמבלדור בחביבות. "אם זכרוני אינו מטעני, שילמתי לך על ההסעה מבעוד מועד."
"כן, מה שתגיד," ענה הנהג. "כולכם מוזמנים לעלות – אסור להעלות חיות להסעה, וגם לא אוכל".
פרופסור קטלברן* גילגל עיניים, וניפנף לכיוון הנהג בכעס עם זרועו היחידה: "זה רק בוטרקאל, הוא לא נושך!" מחה המורה לטיפול בחיות הפלא.
"לא אכפת לי איזה סוג של חיה זאת," השיב הנהג בקרירות.
"אני חייב לבוא?" שאל בינס. "אני אפילו לא יכול להרים כדור באולינג – אני רוח."
"הכנתי מסלול באולינג מיוחד רק בשבילך, בינס," אמר דמבלדור בעודו עולה להסעה. "יש שם כדור כדורת מיוחד שרוחות יכולות להחזיק, וגם מסלול מיוחד שלא מאפשר לכדור לצנוח למטה אל האינסוף, ואפילו פינים מיוחדים ש- "
"אני חושב שהוא קלט את הרעיון," העיר סנייפ בעוקצנות, ועלה במדרגות המיניבוס אחרי דמבלדור.
"ייאי," אמר פרופסור בינס בקול יבש. "אני אוכל לשחק באולינג."
כל המורים הצטופפו בתוך הרכב.
למיניבוס המסכן זאת הייתה משימה לא פשוטה לאכלס את כל המורים, בהתחשב בעובדה שגם האגריד הוזמן לערב המיוחד.
"כלומר, ברצינות?" אמרה פרופסור מקגונגל. "היית חייב להזמין את האגריד?"
"הוא ממש רצה להצטרף, אז כיבדתי את בקשתו," ענה דמבלדור.
"כן, אבל הוא תופס את חצי מהמושבים!" היא התרתחה.
"למעשה, הוא תופס רק את ארבעת המושבים מאחוריה, ועם ברכיו הוא חוסם רק רבע מהפרוזדור של המיניבוס," השיב דמבלדור בפשטות.
"דמבלדור כבודו נוהג כלפי כולם בצורה שווה," אמר האגריד בחיוך.
סנייפ גילגל עיניים.
אחרי יותר משעה של נסיעה מטלטלת המורים היו מותשים ומצוברחים.
"כמה זמן נש- נשאר לנסיעה?" שאל קווירל.
"רק עוד שעתיים," אמר דמבלדור. "ועם כמות ההנאה שאנחנו מבלים בתוך הרכב, זה ירגיש ממש כמו עשר דקות."
המורים פלטו אנחות כבדות.
"וואו," אמרה הפרופסור ספראוט בפיהוק. "אני ממש עייפה, אבל אני פשוט לא מסוגלת לישון – הנסיעה הזאת יותר פרועה מקרטברוס מצוי. היי, בינס. אתה יכול אולי להעביר לנו שיעור קטן – אני ממש רוצה לישון."
"אממ... סליחה?" אמר פרופסור בינס בבילבול.
"פשוט תעביר שיעור קטן בתולדות הקסם," הסבירה הפרופסור ספראוט באיטיות.
"השיעורים שלי הם לא משהו שאמור- "
"- פשוט תעשה את זה!" צעקו אליו כולם בחזרה.
"אוקיי, שיהיה," אמר בינס, וכיחכח בגרונו. "טוב, בסביבות המאה השמונה עשרה, אדם צעיר בשם טרליס גרין אירגן מהפכה נגד ה- "
בינס השתתק, והביט בכולם.
פרופסור ספראוט נחרה בקול והניחה את ראשה על הכתף של טרלוני שהייתה דבוקה לחלון ללא הכרה.
האגריד הרעיד את המיניבוס כשהוא נשכב בשורות האחוריות, אבל לא נראה שזה הפריע לכל שאר המורים שישנו עמוק – אפילו סוורוס.
"נו באמת," רטן בינס. "אף אחד לא יודע להעריך את השיעורים שלי."
"אני אשמח לשמוע!" אמר דמבלדור.
"אבד לי החשק."

...

אחרי עוד חצי שעה של נסיעה, רק דמבלדור וסנייפ, שהתעורר כמה דקות אחר כך, היו ערים.
"וואו, הם בהחלט זקוקים לשינה הזאת אם הם רוצים להיות מלאי אנרגיה לקראת הערב שמחכה לנו," אמר דמבלדור.
"אדוני, אני די בטוח שזה נחשב לילה," העיר סנייפ. "השעה שלוש לפנות בוקר."
"וואו, כולם פה ישנים היטב," אמר דמבלדור. "קווירל נוחר כמו שני אנשים. טוב, אולי גם לי לא תזיק תנומה קלה..."
הוא הניח את ראשו על החלון, ונרדם כמעט מיד.

...

"היי, אני חושב שהגענו לתחנה שלכם."

דמבלדור פקח עיניים, ומיצמץ.
"כמובן," אמר. "טוב, כולם לקום!"

השעה כבר הייתה ארבע וחצי לפנות בוקר, כשצוות המורים עמד בפתח של המתחם.
בכניסה עמד איש בחליפה עם תג שנוצץ על חזהו.
דמבלדור שלף משומקום חבילה עם כמה כרטיסים.
"אני מאמין שהזמנו ערב במתחם הכדורת," אמר דמבלדור והושיט את החבילה.
האיש הביט בכרטיסים בחשדנות, ואז הינהן.
"בימינו אומרים באולינג, אבל שיהיה," אמר, ואז פתח להם את הדלת.

המורים נכנסו אל תוך המתחם.
רצפת הפרקט הייתה ממורקת היטב, והשמיעה הד בזמן שהם צעדו עליה לאורך המתחם.
בפינה נצצו עמדות של משקאות, חטיפים ומכונות משחקים.
על אחד הקירות היה תלוי שלט נאון שהכריז: "ברוכים הבאים למתחם הבאולינג של פולי".
פרופסור ברבג' הביטה במחזה ופניה זרחו.
"וואו!" היא אמרה. "יש פה כל-כך הרבה מכשירים של מוגלגים שאני חייבת לחקור!"
היא רצה לכיוון מכונת החטיפים ובחנה אותה בעניין.
"המקום הזה נראה די מרשים, אני חייבת להודות," אמרה פרופסור מקגונגל.
"לפני שנתחיל להתבלגן פה, בואו נלך ישר לעניין העיקרי," אמר דמבלדור.
המורים חצו את הרחבה, חוץ מצ'ריטי ברבג', שהשתמשה בכסף המוגלגי שתמיד יש לה בארנק כדי לבדוק את מכונת המשחקים.
"סיניסטרה," פרופסור דמבלדור פנה למורה לאסטרונומיה. "אשמח אם תועילי בטובך לקנות משקה גדול בשביל הצוות. תשתמשי בכסף המוגלגי שלי."
דמבלדור שלף צרור של דולרים והושיט לה.
"תבקשי מפרופסור ברבג' שתעזור לך."
סיניסטרה הינהנה, ולקחה את הכסף מידיו.
"כעת בואו נתחיל," אמר דמבלדור, והחווה לעבר המראה שמולם.
שורה של מסלולי באולינג הייתה מסודרת מולם.
מהתקרה היה תלוי מסך שהראה את מצב הנקודות – כעת כל המורים היו על אפס נקודות.
"אני רואה שאני מתחיל," אמר פרופסור דמבלדור.
הוא לקח כדור באולינג ממעמד הכדורים, וזרק את הכדור בקו ישר.
עשרת הפינים החליקו ונפלו, ועל המסך היה ניתן לראות כי התווספו לדמבלדור עשר נקודות.
השם של פרופסור סיניסטרה זהר על המסך.
דמבלדור הציץ לעבר סיניסטרה.
היא עדיין הסתבכה עם מכונת המשקאות, וכנראה לא הצליחה לשלוף את ברבג' ממכונת המשחק שהיא הייתה שקועה בו.
"טוב, נאלץ לדלג עליה," אמר דמבלדור.
הוא החווה בשרביטו לעבר המסך, והשם הבא בתור זהר.
"קטלברן, אני מאמין שתורך," אמר פרופסור דמבלדור.
הפרופסור הזועף רטן.
"איך אני אמור לשחק בזה?" אמר פרופסור קטלברן. "הזרוע השמאלית שלי חסרה ואני שמאלי!"
"אני בטוח שתסתדר," אמר פרופסור דמבלדור.
המורה צלע על רגלו הבודדה ותפס את כדור הקטן ביותר שמצא.
הוא אחז בו בידו החלשה וזרק לאורך המסלול.
כדור הבאולינג סטה מהמסלול ונכנס לתוך התעלה שבשוליים.
"טוב, אני מניח שהחטאתי," רטן קטלברן. "איזו הפתעה."

אחרי כמה סיבובים דמבלדור היה יכול לראות מי נולד עם כישרון לכדורת ומי לא.
פרופסור ספראוט התגלתה כיריבה ראויה, כנראה כי היא בכושר עם כל הטיפול בצמחים קסומים.
גם מדאם הוץ' הייתה לא רעה, אם כי ניכר שהיא רגילה לספורט שכולל תעופה באוויר.
האגריד אומנם הצליח לעשות פעם אחת סטרייק, אבל דמבלדור חשד שהוא גם הצליח לסדוק את הקיר עם עוצמת הזריקה שלו.
פליטיק בעיקר התקשה להרים את הכדור, אז עד שהוא הצליח לזרוק אותו, העוצמה הייתה חלשה מכדי שאחד מהפינים אפילו יזע ממקום.
כאשר דמבלדור הוביל בסיבוב האחד-לפני-אחרון, ופרופסור ספראוט מיד אחריו, סיניסטרה חזרה עם משקה גדול.
"פיספסתי משהו?" היא שאלה.
"אני מאוד מצטער," אמר דמבלדור ומזג לעצמו מהמשקה המוגז. "נאלצנו  לדלג עלייך. אבל אל דאגה – כעת יהיה התור של פרופסור ספראוט, ואז אני, ואז תורך – אני אתן לך להשלים את כל התורות שפיספסת."
"וכמה תורות פיספסתי?" היא שאלה.
"עשר," ענה פרופסור דמבלדור. "עכשיו זה הסיבוב האחרון."
"טוב, תורי!" אמרה פרופסור ספראוט בחיוך, ולקחה את כדור הבאולינג האחרון.
"את לא רוצה מיץ?" שאל דמבלדור.
"לא תודה," ענתה ספראוט, וזרקה את הכדור אל המסלול.
הוא טס לכיוון עשרת הפינים בקו ישר, ואז סטה מעט ברגע האחרון.
שמונה מתוך עשרת הפינים נפלו.
"אוי, נו באמת!" היא רטנה.
"אני מאמין שתורי," פרופסור דמבלדור שתה את הלגימה האחרונה מהמשקה והניח את הכוס.
הוא לקח את הכדור מידיה של פרופסור ספראוט, וזרק את הכדור.
המסך השמיע קול של 'דינג!' כאשר הוא ביצע סטרייק מושלם.
"ואני רואה שעקפתי אותך," צחק דמבלדור.
"כן, אבל תזכור שלא עשית סטרייק בכל הסיבובים," אמרה פרופסור ספראוט. "הפלת רק תשעה בסיבוב הרביעי!"
"אוקיי," אמר דמבלדור, כעת אני אתן לפרופסור סיניסטרה לבצע את כל התורות שלה.
הוא הושיט את הכדור לאישה.
היא זרקה אותו בעדינות, והוא התגלגל בקו ישר אל הפין האמצעי.
כל הפינים נפלו.
דמבלדור הצביע עם שרביטו לכיוון המסך, כדי שיישאר על התור של סיניסטרה.
היא זרקה את כדור הבאולינג, ועשתה שוב סטרייק מושלם.
ואז עוד אחד.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
עד שהגיעה לזריקה העשירית.
דמבלדור החווה לעבר המסך בשרביטו ואז כיחכח בגרונו: "עד עכשיו ביצעת אך ורק פגיעות מושלמות. אם תצליחי להפיל את כל הפינים עכשיו, את תוכרזי בתור מנצחת."
פרופסור סיניסטרה הינהנה, ואז לקחה את כדור הבאולינג האחרון.
היא עצמה עין אחת, והתרכזה.
ואז היא זרקה בקו מושלם.
הכדור התגלגל באיטיות, ואז פגע בפין האמצעי.
השורה השניה נפלה על השלישית, והפילה את הרביעית.
הכדור המשיך להתגלגל בקו ישר אל תוך החושך.
דמבלדור חייך.
"יש לנו פה מנצחת," אמר.
כולם בהו בה באי- אמון.
"טוב," היא אמרה. "כנראה שנולדתי עם כישרון דיוק מטורף."

טוב, אז זה כנראה ה-
סוף!

*פרופסור קטלברן היה המורה לטיפול בחיות הפלא בשנה הראשונה בהוגוורטס, אבל התפטר בטענה שהוא צריך להקדיש יותר זמן לגפיים הנותרים שלו.

אשמח לתגובות ! (: