יומנו של ג'יימס סיריוס פוטר

כל הזכוכיות שבורות לג'יי קיי רולינג

שלום.
קוראים לי ג'יימס פוטר.
ואני מקולל.
אני יודע, כולם טוענים שאלבוס, האח הקטן שלי הוא הילד המקולל.
אבל אני מקולל, בגלל שאני נקרא על שם רע.
אבא שלי קרא לי ג'יימס- סיריוס.
שמות של שני אנשים שהיו קונדסאים.
והאמת היא, שכשאבא שלי סיפר לי על ההתנהגות המגעילה של אביו כשהוא היה קטן, אני הזדעזעתי.
סבא שלי היה מגעיל לילדים אחרים – ביריון.
עד אותו יום הייתי גאה להיקרא על שם סבא שלי, שניצב מול וולדמורט בשעתו האחרונה.
אבל עכשיו – אני לא יודע מה לעשות.
לגבי השם השני שלי, אני לא מאשים את סיריוס בלק.
הוא לא התנהג כל- כך מגעיל כמו סבא שלי.
הוא מת בגבורה בקרב נגד בלטריקס ליסטריינג'.
אני גאה להיקרא על שמו.

אח שלי מקבל את כל הקרדיט לעצמו, בכל מקום.
לא שאני כל- כך שואף לפירסום.
אבל אני מרגיש כאילו הוא מדרגה אחת מעליי, כשהוא אחי הקטן!
איך אפשר לחיות ככה?
האמת היא... הייתי שמח להיות בסלית'רין, רק כדי לזכות בתשומת הלב שאלבוס מקבל.
אבא שלי חושב שאני גדול מספיק כדי להיות אחראי על עצמי.
ואני רק תלמיד שנה שלישית!
זה תירוץ כדי לתת תשומת לב רבה יותר לאחי הקטן.

הלוואי שיכולתי לגדול במשפחה אחרת.
אימא שלי היא היחידה שנותנת לי תשומת לב, ואני בקושי רואה אותה.
אני שונא ללמוד בהוגוורטס.
משעמם שם מאוד.
אבא שלי אמר שהוא היה רוצה לקבל קצת נחת במהלך שנות לימודיו.
אבל אין צרות בכלל כשאני לומד בהוגוורטס.
רק אלבוס זכה לקצת אקשן, כשהוא נלחם בבת של וולדמורט.
ואני רק נשארתי בטירה ולמדתי.
כמו כל תלמיד רגיל.
אבל אני – בן למשפחת פוטר שלא זוכה להרפתקה משל עצמו.
אז זהו.
זה הכול יומן.
השנה הרביעית שלי בהוגוורטס מתקרבת.
עכשיו נשאר לי לחכות עד סוף הקיץ.
מקווה שאני אזכה למשהו מעניין.
להתראות בינתיים, יומן.
אני לא חושב שאני הולך להשתמש בך שוב במהלך הקיץ הקרוב...

שתדעו, זו אחת הסיבות שג'יימס הוא הבן האהוב עליי ממשפחת פוטר. הוא פשוט לא מקבל מספיק קרדיט לעצמו. בפאנפיק "עוטי השיריון" הכנסתי אותו בתור אחד הגיבורים הראשיים.