(פאנדום: צבי הנינג'ה)
25/12/12
איזה כיף.... מאסטר ספלינטר החליט שכל אחד מאיתנו צריך לכתוב יומן במשך חודש שלם! אתה קולט?! עכשיו אני תקוע איתך, יומן טיפשי! ואני רפאל! החזק בחבורה! אני לא אמור להתנהג כמו איזה רכרוכי שכותב יומן! מאסטר ספלינטר קישקש משהו עם זה שזה עוזר ללוחם אמיתי להיות שלם עם הנשמה שלו, ובלה- בלה- בלה... זה ממש מתסכל!
טוב, אני מניח שמאסטר ספלינטר צודק... הוא הרבה יותר חכם, אפילו יותר מדוני. למה אני בכלל אומר את זה? טוב, לא משנה...
אז רוצה לשמוע סיפור, יומן? טוב זה די טיפשי. אבל תבטיח לי שלא תגלה לאף אחד. אה, שכחתי... אתה לא יכול לדבר... טוב. אני רוצה לספר לך על הסיבה שאני מפחד מג'וקים. אני יודע, זה ממש אירוני שהצב החזק מפחד מג'וקים, אבל אני לא שולט בזה. אחים שלי כל הזמן יורדים עליי בגלל זה. אני לא לוקח את זה קשה מדי, אבל זה פשוט מעצבן שהם מתרכזים בנקודת התורפה שלי. הם יכולים לרדת עליי עד כמה אני חזק ומגניב! אוקי, בכל מקרה, אני עומד לספר לך על הסיבה שאני מפחד מג'וקים.
הכול התחיל לפני ארבע שנים...
התאמנתי כרגיל כדי להיות הנינג'ה הכי טוב בחבורה. בחנתי את שק האגרוף שמצאתי שבוע לפני כן. הוא היה מושלם בשבילי. התאמנתי עליו שעות. בעטתי בו, קפצתי עליו וניסיתי לקרוע אותו לגזרים עם חרב הצעצוע שהיית לי. אם לא הבנת, כל זה קרה לפני שמאסטר ספלינטר נתן נשק לכל אחד מאיתנו. אני לא בטוח שאפילו היית לי את המסכה האדומה שלי... בכל מקרה, בזמן שהתאמנתי, הבחנתי פתאום ביצור מוזר על שק האיגרוף. החלטתי להתעלם ממנו, והמשכתי להתאמן. כעבור כמה זמן, הבחנתי שהיצור נעלם, כשלפתע הרגשתי במשהו מוזר על היד שלי. זה היה הג'וק ממקודם. קפאתי במקום. עכשיו, כשראיתי את הג'וק מקרוב יותר, הבחנתי במבנה הגוף המבחיל שלו. היו לו רגליים שעירות, קליפה מוזרה כמו מעין שריון, ושני מחושים הזדקרו מראשו הכהה. עיניו היו שחורות לחלוטין, והרגשתי כאילו אני עוד להתעלף. נוסף לכל הצרות, היצור החל לטפס על היד שלי, אבל לא הצלחתי להגיב מרוב פחד. כשהוא נכנס לתוך השיריון שלי, החושים שלי החלו לפעול. התחלתי לרוץ במעגלים כמו מטורף. נראה לי שאפילו צרחתי, ובשלב מסוים, קלטתי שיש פתח לביוב, וזינקתי לתוכו מהר ככל שיכולתי. הג'וק יצא מהשיריון שלי בחצי שחייה- חצי פירפור. אבל הוא עדיין היה קרוב אליי. יצאתי מהמים בהתנשפות, ואז קלטתי שאני כבר לא לבד בחדר. מייקי, ליאו ודוני היו בחדר עם מאסטר ספלינטר. הם היו על סף צחוק, חוץ ממאסטר ספלינטר, ואני זוכר ששאלתי במבוכה, 'כמה מכל זה ראיתם?' מאז פיתחתי שנאה ליצור המגעיל הזה.
אז זה הכול להיום. נתראה מחר, יומן טיפשי. איזה מעצבן זה שמאסטר ספלינטר מכריח אותי לכתוב בך... דווקא זה היה די משחרר לכתוב פה את הסיפור הזה. אבל אל תגלה לאף אחד. ואל תחשוב שאני מתכוון לכתוב בך אחרי שחודש הזה ייגמר, אז- ביי- ביי!
נהנתם? רוצים עוד? לא לדאוג, אני הולך לפרסם עוד שלושה פאנפיקים באותו סגנון של כל אחד מצבי הנינג'ה (דונטלו, מיכלאנג'לו, ליאונרדו)
|